חוגגים לפיית השיניים

הקשר בין אכילת סוכר ובריאות הפה ידוע. וככל שהסוכר נשאר זמן רב יותר על השן – הוא מעודד יותר שגשוג חיידקים ועששת. לכן, אגב, מיני מזון מסוכרים דביקים, כמו סוכריות ג'לי או טופי, עלולים להיות מזיקים עד מאוד. יותר למשל משוקולד. בגלל משך הזמן שהם שוהים בפה, על פני השן.

ומה לגבי כמות הסוכר במזון?

אז ברור לנו שכשאנו צורכים עוגיות, ופלים או שוקולד, אנו צורכים כמות סוכר גדולה. אבל מסתבר שלא רק באוכל מתוק או שנחשב כממתק יש סוכר. הסוכר מתחבא גם בין אריזות המזון המוכן לאכילה או הקפוא, ובמאכלים רבים נוספים.

הנה כמה דוגמאות שלא בטוח שחשבתם עליהם: במשולש פיצה יש בערך כפית סוכר. בבורקס גבינה אחד קטן – חצי כפית סוכר. ברוטב עגבניות מרוכז – עלולים להמצא 3 ורבע כפיות סוכר ב-100 גרם (אריזה קטנה). ברוטב אלף האיים-1 ורבע כפיות סוכר בשקית רוטב קטנה (40 גרם). ברוטב מוכן לעוף בתנור -1.25 כפיות סוכר בכף רוטב! וברוטב סויה – אחת וחצי כפיות סוכר בכף אחת של הרוטב.

אז אפשר ליהנות ממוצרים מסוכרים, כמו שאמרתי. אבל חשוב להיות קודם כל מודעים. וכדי להגביר את המודעות שלנו, ולאפשר לעצמנו למנן את כמויות הסוכר בצורה שנכון לנו – הנה כמה טיפים:

• בדקו את רשימת הרכיבים. אין סיבה לרכוש למשל רוטב עגבניות עם סוכר. יש מספיק סוגים ללא תוספת סוכר.
• הביטו בערכים התזונתיים. הרבה חברות היום מציינות כמה גרם מתוך הפחמימות שבמוצר מגיעות מסוכר, ומה משמעות הערך בתרגום לכפיות סוכר.
• הסתכלו בתוויות המזון. על גבי האריזות ניתן לראות את הסימון האדום המתריע בפנינו שהמוצר עתיר סוכר, שומן או נתרן.
• והטיפ האהוב עליי – נסו כמה שיותר להכין אוכל ביתי. כשתכינו לבד פיצה או רוטב לסלט, אתם תחליטו כמה סוכר, אם בכלל, לשים בתוכו.