אמא ובת בוחנות את קופסת האוכל
מדריך להורים לשבוע הראשון ללימודים

מדריך להורים לשבוע הראשון ללימודים

עוד רגע תחילת השנה במסגרות. בלא מעט בתים תחזור בסוף היום קופסת האוכל הביתה כמו שיצאה. כמעט מלאה. יום אחרי יום. יהיו הורים שייבהלו, יתהו, אולי לפעמים לפעמים גם קצת יכעסו. אבל ירידה בתיאבון בשבועות הראשונים של ההתאקלמות, היא תופעה נפוצה ומוכרת. בחזרה למסגרות, קל וחומר בהתחלה חדשה, התופעה אינה בהכרח סימן לבעיה. ולא לכישלון בתכנון הארוחה. בואו נבין מה בעצם קורה, איך נימנע מהחמרת המצב ואיך נעזור לילד.

קודם כל – למה זה קורה

שלושה גורמים עיקריים משפיעים על התיאבון בימים הראשונים:

עומס רגשי
התרגשות, חרדה, מפגש חברתי חדש או מחודש. כל אלה "תופסים" את הגוף במצב של דריכות, שבו מערכת העיכול פשוט לא בראש סדר העדיפויות.

שינה שעדיין לא התייצבה
במעבר מהחופש ל"שעון מערכת החינוך" לוקח כמה ימים להתאזן. וזה משפיע ישירות על תחושת הרעב.

סביבה חדשה
גן, כיתה או צהרון חדשים, צוות חדש, חברים… תשומת הלב הולכת לכל מה שקורה סביב, ואוכל הופך למשני

זמן הפסקה
זמן ההפסקה בחצר הוא זמן חברתי. יש ילדים שקשה להם לוותר על כל רגע בזמן הזה.

זה לא אומר שהילד לא אוהב את מה ששלחתם או שצריך לשנות את הקופסה. ייתכן שזה פשוט תזמון.

מתי זה שווה תשומת לב אמיתית

ברוב המקרים זה עניין של ימים ספורים. אבל כדאי לשים לב אם:

  • הירידה בתיאבון נמשכת מעבר לשבועיים
  • מצטרפים אליה תסמינים נוספים – כאבי בטן, עצבנות קיצונית, סירוב מוחלט לאכול גם בבית
  • הילד עצמו מדבר על משהו ספציפי שקורה בהפסקה (למשל שאין לו זמן, או שהוא לא אוהב לאכול לבד)

במקרים כאלה, זה הזמן לברר לעומק, ולא לחכות להסתגלות הטבעית.

איך לא להוסיף לחץ

הדחף הטבעי הוא להפציר "תאכל עוד קצת". אבל זה בדרך כלל משיג בדיוק ההפך ממה שרצינו. מייצר אנטגוניזם ומרחיק שיתוף פעולה.

מה כן עוזר:

  • לא להתמקד בקופסה הריקה או המלאה
    לשאול שאלות כמו "מה עשית היום?" ובוודאי לא  "למה לא אכלת?"
  • להגיש ארוחה נדיבה וזמינה מיד עם החזרה הביתה
    זה הזמן שבו הילד כבר רגוע ובפניות לאכול
  • לתת בחירה קטנה
    "מה תרצה שאשים לך מחר, X או Y?" נותן תחושת שליטה בלי לחץ.
  • לשתף בעצמכם
    "גם לי לפעמים קשה לאכול כשאני נרגשת" – זה מנרמל את החוויה. ההיפך מניסיון אותה בכוח.
  • לשאול על זמני אכילה
    האם יש מספיק זמן לאכול

איך לתקשר עם המורה?

לא מעל הראש של הילד! אם משהו מטריד ונמשך מעבר לימים הראשונים, שיחה עם המורה או הצוות החינוכי יכולה לעזור. כמה עקרונות:

  • לשתף את הילד לפני שפונים – אני חושבת לדבר עם המורה כדי להבין איך עוזרים לך בהפסקה, זה בסדר מבחינתך?" זה שומר על תחושת השליטה של הילד ומונע הרגשה שמדברים עליו מאחורי הגב
  • לשאול, לא להאשים – "יש לו מספיק זמן לאכול?" עדיף על "למה הוא לא אוכל?" המורה רואה את המצב מזווית שההורים לא רואים.
  • לבקש מידע קונקרטי – איפה הוא יושב, עם מי, כמה זמן יש בפועל להפסקת האוכל
  • לשתף פעולה, לא לדרוש – ברוב בתי הספר יש כבר מנגנונים (תזכורת, ישיבה עם חבר) שאפשר לבקש להפעיל

מתי כן להיכנס לתכנון מחדש

אחרי שבוע-שבועיים, אם התיאבון עדיין נמוך משמעותית, אפשר להתחיל לחשוב על שינויים בפועל:

  • לבדוק אם הכמות בקופסה פשוט גדולה מדי ביחס למה שריאלי לאכול בזמן הנתון
  • לשקול פריטים קטנים וזמינים יותר
  • לתאם עם המורה זמן קבוע או תזכורת עדינה לאכילה
  • לוודא שהילד ישן מספיק. לרוב זה הגורם שמתאזן אחרון, ומשפיע הכי הרבה!

אבל בשבוע הראשון עצמו, העצה הכי טובה היא סבלנות. זה לא מבחן על ההכנה שלכם. זה פשוט מעבר, חוויה שמשפיע על הילדים, וגם על ההורים. וברגע שהשגרה מתייצבת, כמעט תמיד גם התיאבון חוזר.

דבר התזונאית

רחלי קורנברג

דיאטנית קלינית, מרצה מבוקשת ומנחת קבוצות לאורח חיים בריא למגוון גילאים – ילדים, נוער ומבוגרים, במסגרת משרד החינוך ובמקומות עבודה שונים.

יועצת לתזונה נכונה ותברואה למשרד הרווחה במסגרת השירות לילדים ולנוער, אגף השיקום והאגף לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם.

בעלת ניסיון עשיר כיועצת תזונתית בתעשיית המזון.

  • דיאטנית קלינית, בוגרת תואר ראשון במדעי התזונה (B.Sc) של מכללת תל חי והכשרה מעשית של משרד הבריאות
  • מנחת קבוצות בשילוב אמנויות  – מטעם ביה"ס לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת בר אילן
  • נאמן תברואת מזון – מטעם מכללת רימונים

אני מאמין:
״תזונה נכונה ופעילות גופנית הן בסיס הכרחי לגוף בריא ונפש בריאה״.

רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לקהילת ההורים של לאנץ טיים

מטה החברה: היובלים 11, הוד השרון
מרכז המבקרים: הענבר 6, אזה"ת ברקן
שרות לקוחות: 09-7690600

דברו איתנו