יום הפסטה

בשנים האחרונות "פחמימות" נהיו מילת גנאי ולאו דווקא בצדק. אם נקפיד על כמה כללים פשוטים נוכל לשלב את הפסטה בתפריט הילדים בכיף ולבריאות:

לא על הפסטה לבדה

שלבו את הפסטה עם מנת חלבון ומנת ירק. אל תגישו ארוחה המבוססת על פסטה בלבד. את הירק אפשר לשלב במנה עצמה כירקות מוקפצים, או כמנה נפרדת – סלט או תבשיל ירקות למשל. כך גם לגבי מנת החלבון: ניתן להגיש עם בולונז, כך שמנת החלבון משולבת עם הפחמימה, או בנפרד למשל עם ירך עוף או מנת דג בצד.

סוג הפסטה

השתדלו לבחור פסטה דגנים מלאים. או לפחות משולבת עם סיבים תזונתיים / דגנים מלאים. פסטה מחיטה מלאה פחות אהובה על ילדים כי היא קשה יותר. לכן ניתן גם לשלב 50% פסטה מלאה עם 50% פסטה לבנה (או יחסים שונים), וכך המנה יכולה להתקבל טוב יותר בקרב הילדים. פסטה מחיטה מלאה מוסיפה סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים אשר תורמים לבריאות מערכות הגוף ולתחושת שובע.
היום גם יש פסטות שאינן מחיטה, אלא משעועית, עדשים קישואים או אורז. מומלץ לנסות לשלב אותן בתפריט המשפחתי. הן יוכלו לתרום לנו מנת חלבון או ירקנית, בהתאם למזון ממנו מכינים אותן.

על אינדקס גליקמי שמעתם?

ככל שמזון מעלה את הסוכר בדם במהירות גבוהה יותר, הוא יחשב בעל אינדקס גליקמי גבוה יותר. כאשר נקודת הייחוס היא אינדקס גליקמי של גלוקוז, שערכו הוא 100. אינדקס גליקמי של תפו"א מבושל הוא סביב ה-80, אורז לבן 70 , באגט לבן 95, בטטה 50, פסטה מקמח מלא 37 ואילו האינדקס הגליקמי של הפסטה ה"לבנה" הוא כ-45. המשמעות היא שפסטה תורמת לשובע לזמן ארוך, יחסית לאורז, תפוח אדמה, לחם לבן וכדומה. במידה שנאכל אותה עם מנת שומן, חלבון ו/או ירק תתעכב אף עוד יותר ספיגת הסוכר, ויתארך זמן השובע.
עובדה מעניינת נוספת: מחקר בריטי מצא שלפסטה מבושלת המוגשת לאחר קירור יש אינדקס גליקמי נמוך עוד יותר מפסטה שמוגשת מיד בהגשתה. כך שמומלץ גם לשלב סלט פסטה קר בתפריט.

ומה מעל?

מומלץ להגיש רטבים ביתיים ולא מעובדים. למשל פסטו ביתי טוב יותר מפסטו מוכן לאכילה; ורוטב עגבניות שהוכן בבית, עדיף על פני קטשופ. כמו כן עדיף רוטב על בסיס שמן זית ולא על בסיס שמנת או חמאה.
את הרטבים מומלץ להעשיר בעשבי תיבול וירקות ולהמעיט במלח.