האי נאורו כמשל

“הכל גנטי אז מה זה כבר משנה??”  “הסוכרת זה לא מהאוכל זה מהצד של האבא” אם רק היה לי שקל על כל הפעמים בהן שמעתי משפטים דומים לאלה כתזונאית… אין ספק שלגנטיקה יש תפקיד משמעותי בחיים שלנו. בהרבה היבטים, לא רק בצד התזונתי. אבל אם “הכל גנטיקה”, איך תסבירו את הסיפור של האי נאורו?

מדובר באי קטן באוקיינוס השקט, מדינת האי הקטנה בעולם. בראשית המאה שעברה תושביה עדיין עסקו בעיקר בחקלאות ודיג וצרכו את המזון שגידלו ודגו. הם חיו חיים שלווים והיו בסך הכל, ברוב המקרים, פעילים, בריאים ובעלי משקל תקין.

בראשית המאה ה-20 התגלו באי כמויות פוספט גבוהות, בעלי ערך כספי גבוה מאוד. העולם המערבי גילה עניין רב במשאבים בטבעיים של האי והפוספטים נמכרו. תוך זמן קצר נאורו הפכה לאחת המדינות העשירות בעולם, עם התל”ג הכי גבוה לנפש!! אורח החיים הפשוט והחקלאי השתנה. במקביל השתנו עוד דברים: תוך מספר עשורים כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בנאורו החלה סובלת מסוכרת. האי הפך למדינה עם אחוז השמנה הגבוה בעולם (מעל 90%) ותוחלת חיים ממוצעת מהנמוכות בעולם. וכן איבדה נאורו את רוב כספה בגלל התנהלות כלכלית מאוד לא נכונה…

אז מה בעצם קרה שם שיצר את הרגלי התזונה ואת המצב הבריאותי החדשים באי? אלה השערות החוקרים שהתחקו אחר התופעה:

• רוב המזון באי הפך מתועש ומיובא. כמעט לא נשארו שטחים חקלאיים לגידול פירות וירקות וכמעט שלא ניתן להשיג על האי סחורה טרייה. ברמת המשפחה וגם ברמת הרשויות לא היו עניין והשקעה במזון איכותי וטרי.
• אחוז גבוה מתושבי האי הפסיקו את עבודות הקיום היומיומית. מאידך לא פותחה תעשייה או תרבות פנאי כגון פעילות גופנית קבועה, כך שזמן רב היה מוקדש לאכילה ובטלה.
• לתושבים לא היתה מודעות. תחום אורח החיים הבריא לא היה מוכר להם. הם חיו אותו בעבר מתוקף אורח חייהם, ואיבדו אותו עם השינוי המהיר בכלכלת המדינה. הם קיבלו את העולם המערבי בידיים פתוחות, עם כל המזון המהיר, מבלי להיות מודעים לסכנות.

יש הטוענים שלתושבי נאורו והסביבה קיים מרכיב גנטי בנטייה להשמנה, כיוון שמשחר ההסטוריה גופם הסתגל לשמר אנרגיה משומן בצורה טובה בזמן המסעות הארוכים בים של אבות אבותיהם. אך גם עם נטייה, עד המהפכה המערבית באי, לא היו אחוזי השמנה גבוהים. כך שניתן להבין כי לאורח החיים השפעה קריטית במקרה זה.