החשק לאכול

רעב אמיתי?

בואו נבין על מה מבוסס צורך כזה. תנו רגע דעתכם על כך. חשבו אלו מאכלים קופצים לנו לראש כשצצים החשקים האלה, ומה מגיע אחרי "אני רעב\ה ל…".

בדרך כלל, כשאנחנו רעבים, נרגיש את הרעב בבטן. יחד עם סימנים שונים, חלקם או כולם. אולי נרגיש "קרקורים", ריקנות, עייפות, חוסר ריכוז. כאשר מדובר ברעב שלא מסופק, התחושה תתגבר בהדרגה ככל שיחלוף זמן.

לעומת זאת, כשהרצון לאכול נובע משעמום, ממקום רגשי ולא גופני, לרוב התחושה תופיע בפתאומיות. ובדרך כלל התשוקה תהיה למיני מזון עתירי שומן, סוכר או מלח. אחרי האכילה לאו דווקא תבוא ירידה בצורך לאכול.

אז מה לעשות?

להבא, כשניגשים לאכול בין הארוחות, כדאי לעשות עצירה קלה. לשים לב לסימנים ולשאול את עצמנו מה באמת הצורך שלנו. להעלות למודעות אם מדובר ברעב, בצורך אמיתי של הגוף באוכל, או לא. ואם נבין שדווקא כן מדובר ברעב –  איזה הרכב מזון ייתן את המענה המיטבי?

אך אם התובנה תהיה שמדובר באכילה שלא מתוך רעב –  כדאי לחשוב למה עולה כעת הצורך הזה. מה עוד יכול לתת את מענה למה שאנחנו באמת זקוקים באותו רגע? מה עוד יכול לספק את הצורך שמושך אותנו לאכול? אולי בידור, פעילות גופנית, שתיית מים, מקלחת נעימה, טלפון לחבר\ה.

לא פעם יש טריגר מובהק לדחף הפתאומי לאכול. כדאי לנסות לזהות, לשים לב מהו. שעה ביום? ריחות? מפגש עם אדם מסוים? תחושה שלילית או אולי לחץ?

חשוב להכיר את המנגנונים שמפעילים אותנו. כך נוכל אולי למנוע להבא את הטריגר. או לכל הפחות להיערך אליו ולבנות בהדרגה כלים להתמודדות.