גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן

צמצום הפער בין האידיאל למצב בפועל

הנטיה היא לצפות לשינוי מיידי, מהיר. רוצים לראות תוצאות, כאן ועכשיו. פעמים רבות אני פוגשת אנשים שרוצים "מהפך". באופן אישי אני לא מאמינה בשינויים גדולים ומהירים. הם יוצרים המון התנגדות (שלך ושל בני המשפחה), הם קשים ליישום, הגוף מתנגד להם פיזית (מאמצים גדולים שהוא לא רגיל אליהם, רכיבים תזונתיים שהתרגלנו לצרוך יום יום- גם אם מזיקים- הגוף התרגל אליהם וידרוש אותם בדרכיו: רעב, עצבנות, עייפות, חשק עז למתוק / מלוח ועוד). בסופו של דבר אנשים נשברים בתהליכים קיצוניים, וחוזרים לדפוסים הקודמים והמוכרים. ככל שהשינוי יהיה נח לביצוע, שנרגיש טוב בזכותו והתחושה שבה סיימנו את היום תהיה של הצלחה, גם אם היא קטנה, השינוי יוטמע לאורך זמן ואפילו לכל החיים.

ניהול אורח חיים בריא בבית מביא עימו את היתרונות הטריוויאליים הפיסיולוגיים כמו פחות תחלואה, אך יש לו גם השלכות פסיכולוגיות שיכולות להתבטא ביותר חיוניות וחיוביות, ריכוז גבוה יותר לאורך היום, פחות סטרס, תחושה כללית טובה יותר, תחושת מסוגלות גבוהה יותר, כלפי כל דבר, ותחושת בטחון גבוהה מעצם כך שאני לוקח אחריות על גופי ונותן לו את הטוב ביותר. בבחינת מעניקים לגוף והגוף מעניק בחזרה.

הרבה פעמים יש פער בין השאיפה לאידיאל – לאכול רק מזון בריא ולעסוק באופן יומי בפעילות גופנית, לבין מה שקורה בפועל. בנוסף, החזון לגבי תזונה בריאה בבית הוא לא אחיד. אצל כל משפחה התפישה לגבי התנהלות בריאה היא שונה במקצת. יש כאלו שיעודדו ספורט מכל סוג, ולעומתם מי שגורס שספורט תחרותי מזיק והפציעות בו מרובות; או מי שבעד תזונה קדמונית עתירת בשר ומי שנגד. ועוד כהנה וכהנה גישות רבות.

הקדישו כמה דקות לחשוב מה באמת חשוב לכם ועל מה אתם לא מוכנים להתפשר. נסו להיות ריאלים ולהציב יעדים ברי יישום, שיהוו פשרה בין אורח החיים שאתם מנהלים לאורח החיים אליו אתם שואפים. זכרו שתמיד אפשר להוסיף מטרות ולהעמיק בתהליך. לכן, תחילה, כדאי להתמקד במספר מצומצם של שינויים.

יעדים תזונתיים לדוגמא

צמצום צריכת מלח בבית; צמצום צריכת סוכר בבית; הוספת דגנים מלאים לתפריט; הגברת צריכת ירקות ופירות; הגדלת צריכת המים; הפחתת ממתקים; מעבר למזון יותר ביתי ופחות מעובד; הגברת צריכת קטניות כמנת חלבון; הגברת צריכת שומנים בריאים כגון : שמן זית, אגוזים, שקדים, טחינה ואבוקדו.

התחילו במה שקל, זמין ונח. דרגו. בחרו ביעדים שאתם הכי מתחברים אליהם, ומאמינים שכדאי להשקיע בהם מאמץ לשינוי. כשמדובר בשינוי שגם הילדים מעורבים בו, בדקו לפני כן האם שני ההורים מתואמים לגביו והאם הוא מותאם לגיל? הגדירו מעין נקודות הקלה, או מצבים יוצאי דופן (מסעדות, ביקור אצל סבתא…). קבעו פגישה עם הילדים, שתפו אותם בתהליך ובקשו לשמוע מהם רעיונות. חשוב שירגישו שגם הם חלק מהתהליך, שהוא חשוב ושהוא לא נכפה עליהם. מעבר לתחושת החשיבות והשותפות שלהם, אם הם לא יעמדו בעתיד בכלל, תהיה הלגיטימציה לאמר להם "זוכרים שסיכמנו ש… אז בואו ותסבירו לי את הקושי".

דרכים יצירתיות להקל על הדרך

לאחר שהצבתם יעדים ברורים, השתמשו בדרכים יצירתיות על מנת לשלב אותם בקלות בחיי היום-יום. אחרי שאלו יוטמעו תוכלו להציב יעדים חדשים ולהמשיך בתהליך.

לשם המחשה, הנה מספר דוגמאות לצמצום מלח בתפריט:
שימוש ביותר עשבי תיבול טריים ותבלינים במקום עוד מלח; שימוש בתבלינים בודדים ולא בתערובות (שלהן בד"כ מוסף מלח); מעבר למלח "עשבי תיבול" במקום מלח רגיל; הפחתה הדרגתית של מלח בבישולים; שימוש בציר ירקות וציר מרק עוף לתיבול תבשילים במקום רטבים מוכנים; הפחתת צריכת מזונות מעובדים מוכנים מראש (למשל להכין שניצל לבד במקום לקנות שניצל מוכן); בדיקת הערכים התזונתיים של המוצרים שקונים, וקבלת החלטות בהתאם.

הגדרת יעדים מדוייקים, שכוללים, למשל, זמן ומקום לשינויים, מסייעת גם היא. דוגמה – אם קבעתי להגביר שתיית מים, ניתן להחליט שכל יום אני לוקחת איתי לעבודה בקבוק מים, ואם עד ארוחת הצהריים עדיין לא סיימתי אותו, אני שותה בדרך לחדר האוכל וממלאה שם מחדש. דוגמא נוספת – בחרתי להגביר צריכת ירקות ופירות. יעד יישומי – אני מחליטה שמיד בהגעתי הביתה אני ניגשת למטבח, מכינה צלחת פירות וירקות חתוכים ושמה במרכז הסלון. כשהשינויים נטמעים היטב הם הופכים לשגרה. אנו פחות ופחות מתאמצים עבורם, ואז נפתח הפתח לעוד שינוי, או להעמיק בשינוי קיים.

אנתוני רובינס, מחבר "להעיר את הענק שבפנים", כתב: "שינוי אינו שאלה של יכולת בדרך כלל אלא שאלה של מוטיבציה". כדי להצליח אנחנו צריכים ליצור את הדרייב המתאים. אז נקודת המוצא היא שאתם יכולים! השאלה היא – האם וכמה אתם רוצים? אם ממקדים מטרה ומחליטים שבאמת רוצים – הנה לכם נקודת התחלה. בהצלחה!