הטועם האמיץ – משחק רב חושי לקיץ

איך משחקים?

בוחרים טועם אמיץ מבני המשפחה. או טועמת כמובן! מכסים לו את העיניים. מציבים מולו מאכל והוא צריך להשתמש בחושים ולתאר את המאכל.

דגשים:

• יש להתאים את המזון  לשלב בו נמצא הילד. מבחינת מרקם לדוגמה, לא להציע אגוזים לילד מתחת לגיל 5. מבחינת מורכבות הטעימה, יתכן למשל שמלפפון, ירק יומיומי ומוכר מאוד, לא יהיה מעניין או מאתגר מספיק לבני 8. במקרה כזה עדיף לנסות מאכל מאתגר יותר. נגיד ממולאים או אספרגוס.
• נתחיל בחוש הריח, נעבור למגע ובסוף לטעימה. אם יש קושי בשלב הטעימה אפשר גם רק לגעת בקצה הלשון או לקחת ביס ממש קטן. לזרום עם מה שהילד מוכן. אם שלב הריח מאתגר עבורו מספיק, אפשר גם לעצור פה. ההתקדמות בשלבים תהיה לפי מידת הנכונות של הילד.
• אם יש שיתוף פעולה, נתעכב על כל שלב חושי, וננסה לרדת לפרטים. למשל תיאור הריח, מה הוא מזכיר לי, כמה חם או קר האוכל, האם מרקמו חלק או מחוספס, האם נמס בפה או קשיח, וכך מתקדמים, כמה שמתאים, עם בדיקת התכונות של אותו מזון.
• כמו תמיד – דוגמה אישית! גם במשחק חשוב שההורה ייקח חלק. שיתן דוגמא איך משחקים את המשחק, ייתן רעיונות לתכונות המזון השונות, ייתן חיזוקים חיוביים למאמץ ולהשתתפות הילדים.
• לזמן חיזוקים חיוביים. אם הילדים לא הסכימו לטעום, למשל, לחשוב באיזה חלק כן שיתפו פעולה, מתי הפגינו דמיון פורה, מתי לא חששו לנחש גם כשלא היו בטוחים בתשובה. האופציה לחיזוק חיובי קיימת כמעט תמיד. השתמשו בה.

זכרו-  גם אם הילדים רק מריחים או רק נוגעים במזון חדש, או חווים אותו באמצעות איזשהו חוש, הרי שזה כבר עשוי לתרום להפחתת לחץ וחרדה מהלא מוכר. מה שמגביר היתכנות לטעימה שלו בעתיד. אז גם אם לא הסכימו לטעום, המשחק הופך את המאכל ליותר מוכר ולפחות מאיים מכפי שהיה. ואף עושה זאת באופן חווייתי. לאחר הורדת הכיסוי גם רואים את המאכל, והוא מתקשר בתודעה לחוויה חיובית. כך, אולי אולי, נעזור לדרדק להפתח עוד קצת לאוכל חדש.