כשלפ בנוסח איטלקי

פסח במטבח

בחג המצות מתזכרים את סיפור האפייה במדבר, שלא הצליחה, עקב לחץ הזמן בעת המנוסה ממצרים. מאז אנחנו נוהגים להפרד בימי החג מכל בצק שתפח או יכול לתפוח. ואת מקום החמץ תופסות המצות.

החמץ מוגדר באופן בסיסי כמזון העשוי מבצק מאחד מחמשת מיני דגן, שהחמיץ. הדגנים הם חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.

חלקו של הגלוטן

גלוטן הוא חלבון שנמצא בדגנים רבים, כמו חיטה , שעורה ושיפון. נמצא אותו לעיתים גם ברטבים וציפויים, בנקניקיות ובמוצרים מעובדים רבים.

הוא למעשה הרכיב המקשר שאחראי על התכונות האלסטיות והמבניות בבצק. כשאנו לשים בצק, החלבונים של הגלוטן יוצרים רשת אלסטית שמאפשרת לגזים להיות מוחזקים בתוך הבצק. כך הוא תופח ומקבל מרקם רך ונפוח.

בגופם של אנשים עם צליאק, הגלוטן גורם לתגובה דלקתית במעיים. אבל זה כבר לכתבה אחרת…

הבטחנו איטליאנו

בישראל – אמרנו אוכל איטלקי – אמרנו פיצות ופסטות למיניהן. שעל פניו, פחות רלוונטיות בפסח. אז תתפלאו, אבל בחג, וגם במהלך כל השנה, אפשר להכין אותם בקלות, בגרסה כשרה וללא גלוטן. נשתמש בתחליפים לקמח חיטה. כמו קמח תפוחי אדמה, קמח שקדים, קמח אורז, קמח שעועית, קמח תירס  ועוד. אם רוצים חיים יותר קלים – ניתן לרכוש תערובות מוכנות מראש של קמחים שונים.

אבל יש גם דרך מאוד פשוטה ומהירה להכין פסטה ביתי ומיוחדת, בשלושה צבעים, כשרה לפסח, שהיא גם בריאה במיוחד.