יום הקטשופ

שמו של הקטשופ, אותו רוטב עגבניות בבקבוק לחיץ, הוא מילה בסינית. במקור זה היה שמו של רוטב, שהומצא בסין במאה ה-17 ובכלל לא הכיל עגבניות… אלא עשבי תיבול, פטריות ותבלינים. כיום, המוצר שאנו מכירים בשם זה, הוא נפוץ מאוד, אהוב על ילדים ברחבי העולם, משמש כרוטב, כממרח וגם לבישול.

ידוע שעגבניות בריאות ומכילות כמות גבוהה של נוגדי חמצון. ולכן נתפס הקטשופ כמוצר בריא מאוד. אלא שבניגוד לרוטב עגבניות, שאכן מכיל בדרך כלל עגבניות מבושלות בלבד (או בעיקר), הקטשופ מכיל גם תוספות בכמות משתנה (על פי הסוג) של מלח, סוכר, חומץ, ולפעמים גם חומרי שימור וממתיקים.

ידעתם שיש רכיב בעגבנייה שאם מבשלים אותו הספיגה שלו בגוף משתפרת? הכירו את הליקופן. ליקופן הוא פיגמנט נוגד חמצון חזק, בעל צבע אדום עז. נמצא אותו בירקות ופירות אדומים, למשל בעגבנייה, אבטיח, פלפל אדום ואשכולית אדומה. מחקרים רבים מצאו קשר בין צריכת ליקופן להפחתת סיכון לחלות במחלות לב וכלי דם ובסוגי סרטן שונים. והוא מסייע לעוד תהליכים רבים בגוף. בנוסף לליקופן הקטשופ עשיר באשלגן וזרחן.

בישול העגבנייה תורם לריכוז ליקופן גבוה יותר וגם לספיגה משופרת שלו. לכן לרוטב עגבניות או קטשופ יש יתרון מול עגבנייה טרייה. במידה ורוצים להיטיב עוד יותר עם ספיגת הליקופן בגוף – מומלץ לצרוך אותו בשילוב רכיב מזון שומני. למשל טחינה, אגוזי מלך, אבוקדו או שמן זית.

בעגבנייה בינונית יש כ-2.5 מ"ג ליקופן. כמות דומה לתכולה של כף קטשופ. וב-1/3 כוס רסק עגבניות יש פי 5 ליקופן מאשר בעגבנייה אחת.

אז אמנם הקטשופ מכיל חומרים מזינים רבים, אבל הוא מכיל גם כמות גבוהה של סוכר. כל כף קטשופ מכילה ככפית אחת סוכר! שזה אחוז גבוה ביותר. וגם כמות נתרן גבוהה מאוד (מעל 700 מ"ג ב-100 גרם).

אז מה מסכמים? אפשר לצרוך קטשופ מידי פעם כתוספת לתפריט השבועי וכדאי לשים לב לכמויות הנצרכות ולרכוש מוצר מופחת מלח/נתרן, ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל, מהמגוון שיש בשוק.