אין כמו במבה

אלרגיה למזון היא תגובה קיצונית של מערכת החיסון של האדם האלרגי לאחר חשיפה למזון אלרגני. המזונות השכיחים המחוללים אלרגיה הם: בוטנים, שקדים, שומשום, חלב, פירות ים, ביצים, סויה ודגים. התגובה תתרחש בד"כ מיד עם תם האכילה וקיים שוני מאדם לאדם בתסמיני  האלרגיה וחומרתה. התסמינים עלולים לכלול אדמומיות בעור, גודש באף, צריבה באזור הפה, שלשול או הקאה ועד קשיי נשימה ואפילו מוות במקרים קשים. רוב האלרגיות למזון חולפות עד גילאי 3-5. אך יש אלרגיות, שהנפוצות שבהן הן לבוטנים, אגוזים, שומשום ודגים, אשר עלולות להישאר גם בגיל המבוגר.

במבה ופרדוקס האלרגיה לבוטנים

חוקרים מצאו שדווקא בישראל, בה צורכים הרבה בוטנים מגיל מאוד צעיר כחטיף בוטנים כמו במבה, מקרי האלרגיה לבוטנים פחות שכיחים בהשוואה למערב. כך גם בהשוואה ספציפית למדינות בארה"ב ובריטניה למשל, שם צורכים גם כן כמות גבוהה של בוטנים, בעיקר כממרח. במדינות אלו הומלץ בעבר שלא לחשוף ילדים מגיל צעיר לבוטנים על מנת להפחית סיכון לאלרגיה. בישראל לעומת זאת, בה אחוז האלרגיים לבוטנים הוא נמוך יותר, אין הנחיות שלא לחשוף לבוטנים בגילאים צעירים, אלא רק להימנע מצריכת אגוזים וגרעינים בצורתם השלמה עקב סכנת חנק.

מחקר שנערך ב-2015 בבריטניה, מצא שילדים שלא נחשפו בכלל לבוטנים עד גיל 5 פיתחו באופן מובהק יותר אלרגיה לבוטנים, לעומת ילדים שניתנה להם במבה פעמיים בשבוע  מגיל 4 חודשים ועד 5 שנים.

נראה כי כאשר ילד לא נחשף כלל למזון מחולל אלרגיה, מערכת החיסון שלו תתקשה להתמודד עם האלרגן. לעומת זאת, חשיפה הדרגתית לאותו מרכיב מזון, מאפשרת למערכת החיסון 'לערוך עמו היכרות' וללמוד להגיב אליו כראוי.

שינוי ההמלצות והגישה הטיפולית

בהמשך למחקר זה ואחרים שונו ההמלצות בארה"ב. שם מעודדים כיום חשיפה לבוטנים בשנת החיים הראשונה, בצורת חטיף בוטנים או ממרח בוטנים מדולל.

בהתאם לגישה הזו, קיימות שיטות טיפול חדשניות לילדים אשר אלרגיים באופן מסכן חיים לבוטנים או אלרגן אחר. עפ"י הגישה חושפים ילדים אלו בבית חולים באופן מתון ומבוקר  לאלרגן לשם הפחתת התגובה האלרגנית. קיימות הצלחות רבות בתחום מתפתח זה, גם בישראל.  

בעולם חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעור האלרגיות לבוטנים. קשה להצביע על הסיבה המדויקת. האם זו תוצאה של שינוי בהרגלי התזונה, באורח החיים הכולל, או שמא בגלל חומרי הדברה, שיטות גידול שונות בחקלאות הכוללות הנדסה גנטית? ההשערות והסיבות האפשריות רבות ומגוונות. יש הסוברים שאת העלייה הספציפית באלרגיה לבוטנים ניתן להסביר בכך שבשנות ה70-80 משרדי הבריאות בעולם המערבי הוציאו הנחייה שלא לתת אגוזים/בוטנים/שקדים עד גיל 5. הן בשל סכנת החנק, והן מחשש לפיתוח אלרגיה. בכל מקרה, גישה זו, כאמור,השתנתה כיום וכבר אינה נפוצה.

ומנגד, האם חיבה לטחינה מפיצה אלרגיה לשומשום?

ככלל, הגורמים לאלרגיה למזון אינם ידועים לחלוטין. אך ידוע שישנם גורמים גנטיים, קשר לזמני חשיפה לאלרגן (בעת ההריון ובגיל צעיר) וקשר גאוגרפי. יתכן שהעניין הלוקלי קשור להרגלי הצריכה במקום. כך למשל בצרפת שכיחה אלרגיה לחרדל, שהוא ממרח מאוד פופולארי בקרב הצרפתים. בארה"ב, שם פופולארי מאוד ממרח הבוטנים, שכיחה אלרגיה לבוטנים. ומה בישראל? פה שכיחה אלרגיה לשומשום, אולי בקורלציה לצריכה המרובה של החומוס והטחינה, אם ללכת עם אופן החשיבה הזה.

אלו הם מיני מזון העלולים להכיל בוטנים באופן שכיח למדי

יש לשים לב כאשר צורכים אותם, ולהיות עירניים לאפשרות. כלומר לבדוק ולוודא, או פשוט להמנע לחלוטין כאשר לא בטוחים.

• מוקפץ תאילנדי או אסייתי בכלל, ורטבים אסייתיים
• שמן בוטנים, חמאת בוטנים, ממרח בוטנים
• עוגיות ועוגות או חטיפי אנרגיה
• שוקולד, ממרח שוקולד, פרלינים שוקולד
• דגני בוקר וגרנולה
• וכמובן, חטיף בוטנים במבה או אחר. בחטיפים כאלה הפרורים מתפזרים לעיתים באוויר ולכן יש להיזהר גם בקרבת החטיף.

לסיכום, הגישה בישראל היא שחשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה למנוע אלרגיה. החשיפה מומלצת מגיל 4 חודשים ובטווח שנת החיים הראשונה. יש לשים לב לכך שאם התינוק נמצא בסיכון גבוה לפתח אלרגיה, מומלץ להיוועץ ברופא ילדים/ מומחה לאלרגיות טרם החשיפה. יכול להיות שהרופא יעדיף חשיפה מבוקרת בקופת החולים או בנוכחותו.