החיים דבש

כבר במקורות נכתב "ארץ זבת חלב ודבש". הדבש היה כאן עוד לפני שהגענו. הוא מסמל שפע, פוריות, טוהר ואהבה. הוא שימש תרבויות קדומות רבות כתרופה או כחלק מתרופה ואכילתו היא סגולה לאריכות ימים. גם היום הוא משמש כתרופה אלטרנטיבית ומשלימה לתרופות הקונבנציונליות, וכל סבתא שתתקל בה כשאתה מצונן תעודד אותך לקחת צנצנת ולהניח בה קוביות בצל למשך לילה. בבוקר תחכה לך תרופת פלאים לצינון.

הדבש הוא מזון הדבורים אותו הן מייצרות לעצמן עבור תקופות בהן פריחת הפרחים מועטה. הן מכינות אותו מצוף פרחים אותו הן אוספות ואוגרות בחלות הדבש שבכוורת. הוא מכיל חומרים בעלי פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-אוקסידנטית (נוגדת חמצון).

חלק מהדבש בחנויות היום הוא תעשייתי. בתהליך העיבוד, בו הוא מחומם ומסונן, הוא מאבד כמות ניכרת של נוגדי החמצון והויטמינים שבו. במקרים קיצוניים מדובר במוצר שאינו מכיל דבש כלל אלא תרכובת של סוכר, מים וחומרי טעם וצבע. דבש תעשייתי ספק אם יש בו תועלת בריאותית כלשהי. הוא נחשב ממתק בגלל השפעתו השלילית על רמות הסוכר בדם.

דבש שאינו מעובד יראה פחות צלול ופחות נוזלי מהדבש התעשייתי והוא יכיל יותר חומרים פעילים. בד"כ יהיה רשום עליו "אורגני" או "שלא עבר חימום". אך הדרך הטובה ביותר להימנע מזיופי דבש הינה לרכוש ממכוורת שאתם מכירים וסומכים על בעליה. אם רכשתם דבש שאינו מעובד והוא התגבש, ניתן להניח את צנצנת הדבש בקערת מים חמים וכך הוא יהיה נוזלי יותר ונח לשימוש.

הערך הבריאותי

האם צודקות הסבתות והדבש באמת תורם לריפוי הצטננות? נראה שמומלץ להשתמש בדבש להקלת תסמיני שיעול והצטננות אך המנגנון בו הוא משפיע אינו ודאי. הדבש הוא מאוד אוסמולרי (צפוף בחלקיקים) ולכן אכילתו יכולתה לתרום להגברת הפרשות בדרכי הנשימה ובכך להקל על שיעול.

מעבר להמלצה לשימוש בדבש לצרכי הקלה על הצטננות, קיימים מחקרים שקושרים בין הדבש וסיוע בטיפול במחלות דרכי העיכול, איזון היציאות במקרי שלשול או עצירות והטבה במצב חולים במחלות כרוניות כגון סרטן, מחלות לב וסכרת. אולם, מחקרים אלו מועטים וכמות הדבש אשר ניתנה בטיפול הייתה גדולה מאוד. לכן אין די עדויות לכך שהשימוש בדבש יכול באמת להיטיב עם במצבים אלה.

מריחתו החיצונית של הדבש עשויה לעזור במקרה של כוויות וחתכים אך אין גם לאלו עדות מדעית מספקת. כן משתמשים בו כיום במגוון משחות אלטרנטיביות לשיקום העור ובתעשיית הקוסמטיקה.

מה עם פרופוליס? הפרופוליס הוא עוד תוצר פלא של הדבורים. להכנתו הן משתמשו בשרף עצים שהן מלקטות, רוק דבורים וחומרים נוספים. הוא משמש כחומר חיזוק לכוורת, איטום הכוורת למניעת כניסת מזיקים כגון חיידקים, כליאת חרקים מתים ועוד. ברפואה משתמשים בו בדומה לדבש רק שהוא נחשב מרוכז יותר בחומרים פעילים. ברפואה האלטרנטיבית מוסיפים אותו לתרופות למחלות דרכי הנשימה, למשחות טיפול בבעיות עור וחניכיים ותרופות המיועדות לחיזוק המערכת החיסונית.

דבש ואלרגיה

על מנת להימנע מאלרגיות למזון משרד הבריאות ממליץ לחשוף את התינוקות לכל סוגי המזון בשנת החיים הראשונה, החל מגיל 4 חודשים. לא כך הדבר כלפי דבש. יש להימנע לחלוטין מאכילת דבש (כולל דבש תעשייתי) עד גיל שנה מכיוון שהוא עלול להכיל נבגים של חיידק קְלוֹסְטרידיוּם בּוּטוֹלינוּם. חיידק זה הוא מסוכן מאוד, עלול לגרום שיתוק ואף להיות קטלני עבור תינוקות, אצלם המערכת החיסונית אינה מפותחת דיה.

נוסף על החשש מנבגי החיידק קיימת גם אלרגיה לרכיבים מסוימים. אלו עלולים ליצור תגובה אלרגית כגון גרד או פריחה בעור, התעטשויות, גודש בדרכי הנשימה, גרד בגרון, נפיחות בשפתיים ובלשון ועוד. במקרים נדירים מאוד עלולה גם להיות תגובה על שוק אנפיקלקטי ומוות. אולם אלרגיה לדבש אינה נחשבת שכיחה.

דבש וקלוריות

הדבש הוא פחמימה ומורכב ברובו מפרוקטוז וגלוקוז. כפית דבש (5 גרם) שוות ערך לכ-15 קק"ל וכ-4 גרם פחמימות. כפית סוכר (5 גרם) שוות ערך לכ-19 קק"ל וכ-5 גרם פחמימות. הדבש מתוק יותר מהסוכר והאינדקס הגליקמי (השפעת המזון על מהירות עליית הסוכר בדם) של הסוכר הלבן גבוה יותר משל הדבש . אם כך, להמתקה – דבש עדיף על סוכר. אם כי ההבדל בין השניים אינו גדול בהשפעתו על הגוף.

לסיכום, למרות שקיימות עדויות להשפעה מיטיבה של הדבש על הגוף, מדבר בהשפעה קטנה בלבד, והדבש מכיל כמות סוכרים גבוהה אשר מקושרת להשמנה, סכרת, מחלות לב וכלי דם ולכן יש להמעיט בצריכתו באופן כללי. אם נחתכם בשטח אל תהססו למרוח קצת דבש על הפצע, את כוס תה של הבוקר העדיפו להמתיק בדבש על פני סוכר, שווה שתנסו להיעזר בו במקרים של צינון ושיעול רק היזהרו שלא לתת אותו לתינוקות מתחת לגיל שנה.

והנה טיפ קטן

לסיום, מתכון לחיים בריאים מאת הרמב"ם: במקום תה או קפה פתחו את הבוקר עם כפית שמן זית בכבישה קרה, כפית דבש ומיץ מחצי לימון סחוט. אגב, את אותה התרכובת אפשר גם למרוח על הפנים לשם שיקום מראה העור..