גנן גידל דגן
הבלוג של ירום עילם
גנן בגן ילדים

גישה חיובית בפתרון קונפליקטים

כשהייתי אבא צעיר, אני זוכר, שהרגע שממנו חששתי היה הרגע שבו הילד הרך שלי ייחשף לחוויה שלילית ואני לא אוכל להיות שם כדי להגן עליו. היום כשילדיי גדלו ואני עצמי הפכתי לאותו אחד שמדי יום הורים מפקידים בידיו את היקר להם מכל, אני נזכר בחששות שלי כאבא. ואני מודה לכל ההורים שנותנים בי את אמונם ולכל הילדים שמפקידים בידי את ביטחונם האישי.

ילדה מתוסכלת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אני רואה מדי יום מקרים של קונפליקטים אצל ילדים ויודע שהתנהגות אגרסיבית בגילאי הגן היא דבר שכיח. אני גם יודע שילדים לא נולדים עם נטיה לאלימות. אבל הם בוחנים דרכים שונות, ולנו, ההורים ואנשי החינוך, יש את היכולת להשפיע ולקבוע את האופן שבו הם יפתרו קונפליקטים.

בתור גנן אני שואף להראות לילדים מודל של גילוי הבנה והתחשבות, אמפתיה ועזרה הדדית. ואני שם לי לערך עליון למנוע התפתחות אלימות במסגרת הגן. אני משתדל בכל כוחי לעשות כמה שיותר כדי שהילדים יבחרו לגלות הרמוניה ושיתוף פעולה ולא יבחרו בגישה כוחנית. זה נכון גם בגיל הרך, כאשר נטיית הילד עדיין אגוצנטרית, ובאופן טבעי לחלוטין כל אחד מעמיד את עצמו במרכז ההוויה.

מסיבה זו בדיוק אני נוהג לשוחח עם הילדים על רגשותיהם. ילד שהתקיף אני שואל איך הוא מרגיש כשהוא פעל כך, ואיך היה מרגיש אם הוא היה מותקף. אני משתדל לגלות אמפתיה לרגשות ולמחשבות של הילדים ומציע, ביחד איתם, דרכים להתנהגות אחרת. בנוסף אני בודק עם הילד איך ניתן להימנע מראש ממצבים כאלה.

יש ילדים מאוד פעילים ואקטיביים, אשר מתוך חוסר שקט עשויים לכעוס ולהתפרץ. אותם אני משתדל להעסיק, ככל שניתן בפעילויות ספורטיביות או בפעילות מאומצת. בכלל אני ממליץ להורים לילד שלא מצליח לפתור קונפליקטים אלא באופן כוחני, לדחוף אותו לספורט ופעילות גופנית באופן כללי, וכדאי אף חוג של אומנויות לחימה, שם הוא אמור ללמוד (בעזרת מדריך טוב) כיצד לשלוט ולווסת את הדחפים.

בכל פעם שאני נתקל בהתנהגות לא רצויה בגן, אני מדגיש קודם כל מהי ההתנהגות הרצויה, ובכלל אני משתדל להשתמש פחות במילה “לא” ויותר במילה “כן”. למשל במקום לצעוק על הילד ש”ככה לא מתנהלים” אני מעדיף שימוש בנימה חיובית ובדיבור בגובה העיניים (כן כן גם במובן הפיזי), ואז אני אומר “זה לא נעים לי ולחברים שלך בגן כשאתה צועק, אני מבין שאתה מאוד עצבני כרגע, אבל אני בטוח שאתה יכול לדבר יותר בשקט ובמילים יפות יותר”.

מעבר לעניין של גישה חיובית, גם אי אפשר להגיד לילד רק מה לא לעשות. במצב כזה, לא נכון להשאיר אותו עם סימני שאלה. יהיה לו הרבה יותר קל כשהכל יהיה ברור. אוקיי, הוא מבין מה אסור. אבל צריך גם לתת לו חלופה – מה כן נכון לעשות. כשהנימה חיובית והכל ברור, הרבה יותר קל לגייס את הילד.

אני יודע בלב שלם שזו הדרך. אני מנסה לגייס גם את ההורים לשיטת חינוך זו. חשוב שגם הם ידעו כי ככל שילד יודע לשלוט ביצרו, ולבטא את עצמו (וכאן חייבים לעזור לו), כך יהפוך למבוגר שיהיה חיובי לסביבה ולחברה, ואולי אף מנהיג חיובי, אדם שיוביל תהליכים חשובים בעתיד.

קוראים לו ירום. הוא גנן בגן ילדים, והוא באמת גידל פעם דגן. הוא מושבניק, שמילדות עסק בחקלאות. בעיקר בגידול מטעים.

בשני הכובעים הוא נהנה להשקיע, לטפל, להביט מידי פעם מן הצד. נהנה לראות כמה האדם הוא עץ השדה. איך כשהוא צעיר הוא מכה שורש באדמה, שורש שהולך ומעמיק עם ההתבגרות. איך הוא מתעצב וגדל, כשתפקידו של ירום הוא לסייע בעיצוב. אם בגיזום ואם בחינוך.


רוצים עוד כתבות שלנו?

פוסטים אחרונים של ירום