דיאטנית קלינית – תזונאית הבית של לאנץ טיים
הקרב בין הטובים לרעים
הפרוביוטיקה – לכאורה תחום מוכר וידוע. בפועל המחקר בנושא פעיל כל הזמן, מוליד חידושים וגילויים נוספים, ומאפשר שיפור אורח החיים, על ידי בריאות טובה יותר של מערכות הגוף, באמצעות העשרת מרקם החיידקים הטובים המשתכנים אצלנו. לאחרונה מחוזק תחום זה באמצעות הפרהביוטיקה, תחום נושק, שהפך גם הוא לטרנד בריאותי חשוב ויעיל. הנה מעט על הפרוביטיקה, הפרהביוטיקה ועל מה שביניהם.
בגופנו חיים כ-100 טריליון חיידקים מכ-400 זנים שונים, "המיקרוביוטה". מרביתם שוכנים במערכת העיכול. חיידקים פרוביוטים הם חיידקים "טובים", שחיים במערכת העיכול שלנו באופן קבוע ומגנים על הגוף מחיידקים פתוגנים, "רעים". פרו = בעד, ביוטיקה = חיים.
הלוחמים הזעירים
כיצד הם מגינים על גופינו? ישנם מספר מנגנונים עיקריים: שפעול מערכת החיסון של הגוף; תחרות עם החיידקים הרעים על אותו מקום מחייה; שחרור חומרים שמזיקים לחיידקים הרעים; עידוד פעילות תקינה של מערכת העיכול ועוד.
הרכב החיידקים בגוף תלוי הן בגורמים מולדים והן בהשפעות סביבתיות. לפיכך, בכל גוף מתקיים מאזן שונה. חלק מהגורמים לשוני מושפעים מסוג הלידה (קיסרית או וגינלית), סוג ההזנה של הילד (הנקה או תמ"ל), ארץ המוצא ותרופות שונות.
מחקרים מוכיחים שהרכב החיידקים, שנוצר כבר חודש לאחר הלידה, משפיע על יעילות מערכת החיסון ומערכת העיכול, הפחתת אלרגיות ועוד. התחום כולו נמצא כבהתפתחות וכיום מתנהלים מחקרים רבים בנושא. אחד המחקרים החדשניים הוא בנושא השתלות צואה, לצורך שינוי ההרכב החיידקי בפלורת המעיים. אך אלו נמצאים בראשית דרכם.
הרכב החיידקים בגוף עלול להינזק. כיצד? אנטיביוטיקה פוגעת בכל חיידקי מערכת העיכול, כולל ב"טובים". תרופות שונות, זיהומים ודלקות, סטרס ותזונה לא נכונה, כל אלו עלולים לפגוע במאזן שבין החיידקים, ולהביא למצב בו יש שגשוג יתר של חיידקים רעים, מה שעלול לפגוע בתפקוד התקין של מערכות הגוף, בעיקר החיסון והעיכול.
מה אפשר לעשות על מנת ליצור הרכב חיידקי כמה שיותר חיובי בגוף?
מתי מומלץ ליטול פרוביוטיקה? לאחר מחלה בה נטלנו אנטיביוטיקה, לאחר מחלת מעיים כמו שלשול, במחלות מעי דלקתיות, להסדרת פעילות מערכת העיכול ועוד. מחקרים גם הוכיחו שנטילה קבועה של פרוביוטיקה אצל ילדים יעילה בהפחתת הידבקות במחלות דרכי הנשימה ומחלות מעיים.
ההבדל בין פרוביוטיקה לפרהביוטיקה
בפרוביוטיקה אנו בעצם צורכים את החיידקים חיוביים לגוף. באמצעות כדורים, מזונות מותססים, יוגורט, אקטימל וכד'. הפרהביוטיקה היא צריכה של מזונות אשר מעודדים את צמיחת החיידקים החיוביים שיש כבר בגוף. הכוונה היא לצריכת סיבים מסיסים מסוג אינולין (ITF) ופרוטואוליגוסכרידים (FOS). במעי עוברים הסיבים תסיסה על ידי החיידקים ומתפרקים לתוצרים שמעודדים את צמיחתם. הם נמצאים בעיקר בבננות, שיבולת שועל, בצל, שום, כרוב ומלפפון חמוץ, טמפה, מיסו ומיני מזון שמועשרים בהם, כגון יוגורטים או לחמים ספציפיים.
לסיכום, הרכב החיידקים במעי הוא מאוד חשוב לבריאות האדם. ככל שעוברות השנים המחקר בנושא הולך ומעמיק וחשיבותו עולה. חשוב להשתדל לקיים אורח חיים בריא שאינו מזיק להרכב החיידקים הקיים, ובמקביל לעודד את החיידקים הטובים הקיימים לצמיחה בעזרת מזונות פרה-ביוטיים.
רחלי קורנברג בן שלום
דיאטנית קלינית, מרצה מבוקשת ומנחת קבוצות לאורח חיים בריא למגוון גילאים, ילדים, נוער ומבוגרים, לרבות במסגרת משרד החינוך ומקומות עבודה שונים. יועצת לתזונה נכונה ותברואה למשרד הרווחה במסגרת השירות לילד ולנוער, אגף השיקום והאגף לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם. בעבר יועצת תזונתית בתעשיית המזון, ”איכות קייטרינג שולץ” ועוד.
אני מאמין: ״תזונה נכונה ופעילות גופנית הן בסיס הכרחי לגוף בריא ונפש בריאה״.
רוצים עוד כתבות שלנו?
פוסטים אחרונים של רחלי
לאנץ' טיים – ארוחות צהריים לילדים | היובלים 11 הוד"ש
© כל הזכויות שמורות לאנץ' טיים 2021
לאנץ' טיים – ארוחות צהריים לילדים | היובלים 11 הוד השרון | 09-7690600 | office@lunch-time.co.il
דברו איתנו