דבר התזונאית
רחלי קורנברג בן שלום
רחלי קורנבר בן-שלום, תזונאית הבית של לאנץ טיים

דיאטנית קלינית – תזונאית הבית של לאנץ טיים

חיבה למתוק או התמכרות?

על הבוקר, אחרי ארוחה, כפינוק בין לבין… לפעמים קופץ עלינו מן חשק למתוק. ואגב – זה ממש בסדר חטא קטן מידי פעם. אז מתי בכל זאת זה לא טוב, ועל מה כדאי לתת את הדעת? קבלו כמה טיפים איך לחיות בשלום עם מתוקים

ילד אוכל שוקלד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מתי נפוץ החשק למתוק?

יש מספר סיבות לחשק למתוק. חלקן פיזיולוגיות וחלקן התנהגותיות. ההתנהגותיות קשורות להרגלים למשל, וגם למצבים כמו אכילה רגשית. מבין הסיבות הפיזיולוגיות, אחת הדומיננטיות קשורה ברמת סרוטונין נמוכה.

הסרוטונין הוא סוג של מוליך עצבי הנמצא במוח אשר נותן לנו תחושת רוגע ושלווה. אכילת פחמימות מעלה את רמות הסרוטונין ויוצרת את התחושה הטובה הזו. מאחר שבעוגות, ממתקים ודברי מתיקה למיניהם, יש ריכוז גבוה של פחמימה (סוכר) – אכילה של אלה, בתחום הנורמה, תוביל לתחושה נעימה.

אבל אכילה לא מאוזנת, חוסר פחמימה או עודף פחמימה, יכולה להוביל לרמת סרוטונין נמוכה. גורמים נוספים לרמה נמוכה שלו: חוסר חשיפה לשמש, מיעוט פעילות גופנית, תחושות נפשיות שליליות (דכאון, חרדה, סטרס…), עייפות, חוסר בשעות שינה ועוד.

יש פתרון!

אז אם הגורם הוא תקופה שחווים דאגות, מתח או חרדה, ובורחים למשהו מתוק; או כל סיבה אחרת…  אפשר למתן ולשלוט בצורך מעט טוב יותר, עם ‘התנהלות סוכר’ מושכלת. אז מה עושים? 

  • אוכלים 5-6 ארוחות מאוזנות ומזינות, הכוללות חלבון, שומן וגם פחמימה. הפחמימה תיתן את התחושה הטובה של הסרוטונין. אך יש לאכול כמות מתונה ממנה. צריכה מופרזת תקפיץ בהתחלה את הסרוטונין, אבל אחריה יתבצע פירוק אינטנסיבי, ותהיה ירידה חדה ברמת הסוכר. זו תוביל שוב לעלייה בחשק למתוק, ועוד תוצאת לוואי – תותיר אותנו בתחושה של רעב. הארוחה צריכה להיות מאוזנת ומשביעה. רצוי שהרכב הפחמימות בארוחה יכיל בעיקר פחמימות מלאות. כי אלה מתפרקות לאט יותר ובהדרגה, וכך לא מתחילות את התהליך שתיארנו כאן.
  • שומרים על לוח זמנים הכולל שעות שינה מספיקות, פעילות גופנית, חשיפה מספקת לשמש (רבע שעה ביום) ומורל גבוה. עייפות ומצב רוח ירוד מעלים, כאמור, חשק למתוק.
  • מקפידים על שתייה מספקת! הרבה פעמים תחושת צמא מתפרשת ע”י הגוף כחשק למתוק.
  • מפחיתים עד כמה שניתן סוכרים וממתיקים מלאכותיים לאורך היום. אכילת סוכר מכניסה ל”לופ” וצורך בעוד ועוד מתוק .הגוף חווה מצב של ‘היי סוכר’ שאחריו מגיע ה’דאון’. כמו בהתמכרויות. וכשאנחנו בלופ, כמו בהתמכרות, קשה לצאת ממנו. הדרך הכי טובה היא לא להכנס להכנס אליו מלכתחילה.
  • ואם בכל זאת נכנסנו לאותו לופ? אם חייבים את המתוק היומי, מומלץ לצרוך אותו דווקא בשעות אחר הצהריים. וחשוב מאוד: לא כשרעבים! אכילת מתוק בתחילת היום מאיצה לופ מתוקים לכל היום. אכילת מתוקים בלילה כשעייפים גם אינה מומלצת.
  • תמיד כדאי להעדיף שהמתוק יהיה בריא. למשל פירות טריים או יבשים. במידה ומתחשק ממתק – כדאי לבחור דבר מתיקה באריזה קטנה ובודדת כגון אצבע שוקולד קינדר, ופל קטן וכד’. אם מדובר בעוגה – כדאי לפרוס פרוסה, ולהחזיר את השאר למקרר לפני האכילה. לייצר ‘מינהלות’ שיעזרו לנו לבקר ולהגביל את כמות המתוק שאנחנו אוכלים.

רחלי קורנברג בן שלום

דיאטנית קלינית, מרצה מבוקשת ומנחת קבוצות לאורח חיים בריא למגוון גילאים, ילדים, נוער ומבוגרים, לרבות במסגרת משרד החינוך ומקומות עבודה שונים. יועצת לתזונה נכונה ותברואה למשרד הרווחה במסגרת השירות לילד ולנוער, אגף השיקום והאגף לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם. בעבר יועצת תזונתית בתעשיית המזון, ”איכות קייטרינג שולץ” ועוד.

  • דיאטנית קלינית, בוגרת תואר ראשון במדעי התזונה (B.Sc) של מכללת תל חי והכשרה מעשית של משרד הבריאות
  • מנחת קבוצות בשילוב אמנויות  – מטעם הבי”ס לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת בר אילן
  • נאמן תברואת מזון – מטעם מכללת רימונים

אני מאמין: ״תזונה נכונה ופעילות גופנית הן בסיס הכרחי לגוף בריא ונפש בריאה״.


רוצים עוד כתבות שלנו?


פוסטים אחרונים של רחלי