תופעות של אי סבילות ללקטוז      

ההערכה היא שאצל כ-70% מהאוכלוסיה יש מידה מסוימת של אי סבילות ללקטוז, שהוא הסוכר שבחלב. יתכן שמכאן התפתחה מגמה המתנגדת לצריכת חלב פרה או חלב בכלל. אז האם נכון להפסיק לחלוטין לצרוך חלב פרה? מה גורם לאי הסבילות? מה ההבדל בין אי סבילות לאלרגיה, ומה המשמעות של כל אחת מהתופעות?

תזונה ובריאות
יום רביעי, 4 ינואר 2017, 11:37

חלב ומוצריו - אי סבילות ללקטוז

הגורמים לאי סבילות לסוכר חלב

אם צריכת חלב ומוצריו גורמת לתופעות כמו התנפחות הבטן, גזים ושלשולים, יש להניח שמדובר באי סבילות ללקטוז. הגוף לא יכול לספוג את הלקטוז, שהוא הסוכר הנמצא בחלב, כמו שהוא. באופן תקין הגוף מפרק את הלקטוז, לתוצרים אותם הוא יכול לספוג במעי ולהשתמש בהם. הלקטז הוא אנזים הנמצא במעי, והוא אחראי על פירוק סוכר החלב. אצל תינוקות שיונקים, או מקבלים תחליפי חלב אם, כמעט שאין בעיה של ספיגה. הלקטז מצוי ברמה גבוהה. היעדר לקטז מולד הוא נדיר מאוד, ובדרך כלל לא ניתקל באי סבילות לפני גיל שש. אם בכל זאת נתקלים, חשוב לבדוק, על מנת לוודא שלא מדובר בדלקות או מחלות מעיים אחרות עם תסמינים דומים.

לאחר הפסקת היניקה, עם השנים לעיתים הולכת ומופחתת רמת הייצור של הלקטז, במידה שונה אצל כל אדם. אצל אחוז קטן הייצור מפסיק לחלוטין, או כמעט לחלוטין, ואצלם כל צריכה של מוצר חלב יגרום להופעת הסימפטומים במלוא עוזם. 30% מהאוכלוסיה ימשיכו להנות מחלב וגבינות בלי שום בעיה, ואצל השאר – רובם יוכלו לצרוך במתינות בלי לסבול מהתופעות.

אלרגיה

חשוב להבדיל בין אי הסבילות, הכרוכה, כאמור, ברמת הלקטז, לבין אלרגיה לחלב שהיא תופעה שונה לחלוטין. אצל הסובלים מאלרגיה מערכת החיסון של הגוף מזהה רכיב מהחלב כמזיק התוקף את הגוף ומייצרת נוגדנים. התסמינים דומים לאלרגיות אחרות. החל מכאבי בטן ושלשולים או פריחה, ועד התנפחות, קשיי נשימה, ואף מצב של הלם עם סכנת חיים.

אז להמנע מחלב?

מרכיבי החלב טובים לגוף. הם מקור טוב מאוד לחלבון איכותי ולסידן. הסוכר שבו הוא מקור אנרגיה טוב, והוא משתתף בתהליכים של ספיגת מינרלים, ביניהם הסידן, מגנזיום וברזל. כך שאם אין נזק באכילת מוצרי חלב, אין סיבה בריאותית להמנע מהם.

גם אצל מי שיש אי סבילות ברמה מסוימת, כדאי לדעת באיזה שלב היא מתחילה להופיע, ולהנות ממוצרי החלב במידה האפשרית, בכמות שלא גורמת לבעיה. בעניין המינון – במוצרים שונים יש כמויות שונות של לקטוז, ולעתים ניתן להנות מאלה שיש בהם פחות. בגבינות קשות, בדרך כלל, ביוגורט ביו ובחלב דל לקטוז, למשל. במקרים רבים אפשר לקבל באופן מלאכותי תוספים של הורמון לקטז, שיפחיתו ואולי אף ימנעו כל בעיה.

מניעה אידיאולוגית להשתמש בחלב, היא עניין לגיטימי ומכובד, כמו כל עניין אחר של דעה ואמונה של כולנו. בין אם ההמנעות נובעת מאידיאולוגיה או מסיבות רפואיות, חשוב לוודא שמשלימים את החוסרים ממקורות אחרים, טבעיים או בצורה של תוספי מזון כמו כמוסות.

לגבי העדפה של סוגי חלב אחרים על פני זה של הפרה, גם פה לא מומלץ לעשות את זה באופן גורף ואוטומטי. זה יכול להיות פתרון למי שאי הסבילות שלו באה לידי ביטוי עם מוצרי חלב פרה, ולא עם חלב אחר, שבו פחות לקטוז. מובן שיש גם עניין של טעם. אבל ככלל, חלב הפרה הוא כנראה המקור האיכותי ביותר לחלבונים ולחלק מהמינרלים הנדרשים לנו.