הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים נראות כמו תופעה שתפוצתה גדלה מאוד במאה ה-21. בפועל, מימדיה כנראה גדלו פחות מכפי שנדמה, אלא שהמודעות (המבורכת) ובעקבותיה – העיסוק בנושא, הם שגברו. עם זאת, בעשורים האחרונים חלו שינויים סביבתיים רבים, שבהחלט עשויים להתווסף לגורם הגנטי, ולהחמיר את התופעות של בעיה קיימת של קשב וריכוז.

תזונה ובריאות
יום שישי, 25 יולי 2016, 11:41

תזונה והפרעות קשב וריכוז אצל ילדים

בעשורים האחרונים נחשף מוחו של ילד לכמות ולמגוון עצום של גירויים, הרבה יותר באשר בעבר. אנקדוטה קטנה: מחקר מאמצע שנות ה-90 הדגים את השוני באורח החיים, וציין שבעיתון יומי אחד נחשף הקורא ליותר מידע משנחשף אדם בימי הביניים במשך כל חייו. עיתון יומי… זה הרי כאין וכאפס לעומת אתר אינטרנט ממוצע. וגם עוצמת הגירויים של אתר סטנדרטי בטלה בשישים בהשוואה למשחקי מחשב, על כל ההבזקים, הקולות, הצבעוניות ומהירות ההתרחשויות. יש להניח ששינוי זה משפיע על עוצמת ההופעה של תסמיני הפרעות קשב וריכוז.

גורם סביבתי נוסף שהשתנה, ומשפיע ככל הנראה על התדירות והעוצמה של הפרעות הקשב  – הוא מאפייני התזונה. רק לאחרונה התבשרנו שישראל עומדת במקום הראשון בין מדינות ה-OECD בצריכת סוכר, וידוע שצריכת שומנים בצורה לא בריאה היא בעיה משמעותית בחברה המערבית של ימינו. היחס בין חומצות השומן החיוניות לבין השומנים הרוויים בתזונה המודרנית הוא לא טוב. גם ויטמינים ומינרלים לא תמיד נצרכים כמו שצריך במסגרת תרבות המזון המהיר ועיבוד היתר של הבשר.

סוכר ואנרגיה למוח

נראה שקשה להוכיח קשר, או היעדר קשר, בין צריכת סוכר למופע תסמיני הפרעות הקשב והריכוז. יש ממצאי מחקרים המצביעים על קשר כזה, ואחרים – ששוללים. התפיסה הרווחת גורסת כי יש קשר בין הדברים, גם אם לא תמיד הקורולציה ישרה.

מקור האנרגיה היחיד בו יכול המוח להשתמש הוא גלוקוז. כאשר אנו אוכלים סוכרים פשוטים (קמח לבן, ממתקים, סוכר…) עולה בבת אחת כמות הגלוקוז בדם, ומיד הגוף מגיב בסוג של היסטריה, ומפריש כמות גדולה של אינסולין. האינסולין משנה את תצורתו של הגלוקוז והופך אותו לפמימה אחרת הנקראת גליקוגן. נוצר מצב שצריכה של סוכר פשוט יוצרת רגעים ספורים של אנרגיה מרובה, אך מיד לאחר מכן ירידה חדה בגלוקוז, שמשמעו ירידה באנרגיה זמינה למוח.

ויטמינים, מינרלים ועוד

כאן המחקרים חד משמעיים: לויטמינים ומינרלים כמו ברזל, ויטמין B12, ויטמין A, תיאמין, יוד ועוד, יש חלק חשוב בתפקוד הקוגניטיבי של הילד, וחוסר בחומרים האלה יכול לפגוע בתפקוד. אצל ילד שיש לו הפרעות קשב וריכוז, הפגיעה יכולה להיות, בין היתר, בהעצמה של הסימפטומים.

אומגה 3 היא חומצת שומן שיש לה תפקיד חשוב בהתפתחות המוח. גם תוספת שלה בתפריט יכולה להיות יעילה להפחתת התסמינים אצל בעלי הפרעות קשב וריכוז. יש אף מחקרים הטוענים כי אצל בעלי ADHD נמצאו רמות נמוכות של אומגה 3 בדם. יש המסתייגים משימוש באומגה 3 כתחליף לטיפול תרופתי, אך אין חולק על כך שהיא טובה כחלק מהתפריט הרגיל, ובמקרים רבים נמצאה, כאמור, יעילה.

תכלס – מהי תזונה טובה לילד עם הפרעות קשב וריכוז?

פחות ממתקים ובכלל – פחות סוכר. עדיפות לקמח מלא על פני קמח לבן. מבין מנות הפחמימה – להעדיף מאכלים בעלי ערך גליקמי נמוך – אורז מלא ופסטות מלאות, פתיתים מלאים, וכדומה.

תזונה היא לא מעט עניין של הרגלים. לכן חשוב להטמיע דפוסים אצל ילדים. להכניס לתפריט פירות וירקות על בסיס יומיומי. להתחיל יום בארוחת בוקר מסודרת, ולסיים אותו בארוחת ערב בשעה סבירה וקבועה. להתנסות במאכלים חדשים, במגוון טעמים, מרקמים, מראות וצבעים. הפתיחות לכך היא במידה רבה עניין נרכש, ותלויה במידת החשיפה למגוון המאכלים אליו מתרגל הילד.

שינויים מהרגלים ישנים – יש לעשות בהדרגה. אם הילד מכיר אורז לבן או פתיתים רגילים, אז כדי להעביר אותו לאורז מלא ופתיתים מלאים, כדאי קודם לערבב את המלא עם הרגיל. נניח ביחס של 70%-30%, אחר כך 50-50 וכן הלאה. היחס הנכון נגזר ממידת השוני בין הישן לחדש, ובעיקר, כמובן, ממידת ההסתגלות של הילד.

תהליך ההסתגלות לחדש יכול לכלול מרכיב מוכר גם באופן אחר. המוכר יכול להיות גם רוטב שהילד אוהב. גם מרקם. למשל – הכנת קציצות צמחיות עם מרכיבים חדשים, כאשר מראה הקציצה והמרקם שלה, הם החלק שהילד כבר מכיר.

בגיל הרך יש למראה משמעות רבה. דווקא מומלץ לשחק עם האוכל… לסדר פירות או ירקות חתוכים על הצלחת בצורה של חיות, לבבות, רכבת, מכונית, פרצופים, ועוד, כיד הדמיון הטובה, יכול להיות שעשוע חביב שיקדם את הסכמת הילד לאכול ולהתנסות בחדש.

אומגה 3 אפשר למצוא בצורה איכותית בדגי מים עמוקים כמו טונה, סלמון, סרדינים ומקרלים. גם כאן, כדאי לשוות למנות אלה אופי מוכר או ידידותי לילדים. אולי יהיה להם נוח יותר לאכול את זה בצורת קציצות, או עם רטבים מוכרים. עוד ניתן למצוא את האומגה 3 בזרעי פשתן טחונים, בזרעי צ'יה, אגוזי מלך וטופו, ובכמות פחותה, בירקות כמו כרוב ניצנים, ברוקולי, תרד, קישואים ונבטי אלפלפא.