בין איסוף קרשים למדורה לקישוט טרקטורים ועגלות לקראת שבועות, ליבי כבר מרגישה את החופש הגדול ממש מעבר לפינה. כבר מפסח היא נכנסה לכוננות חופש, כי חג החירות מסמל בעצם את תחילת 'תקופת החגים'. ה-חגים, של התלמידים ושל ילדי המושב.

ליבי
יום שני, 29 במאי 2016, 17:37

אני כבר ממש רואה את האור בקצה… עוד קצת יותר מחודש. ליהודים יש את 'תקופת החגים' שזה חגי תשרי שמתחילים את השנה. לתלמידים יש 'תקופת חגים' אחרת – אלה שמסיימים את שנת הלימודים.

אמנם חגי תשרי צפופים, וכולם באותו חודש, ולעומת זאת חגי סוף השנה"ל הם הרבה יותר מרווחים. אבל תכלס, מהרגע שיוצאים לחופשת פסח אי אפשר לא להרגיש את הסוף. גם אם יש עוד חודשיים, כשלוקחים אותך פתאום מהאווירה של שיעורים ומבחנים ושגרה ארוכה של לימודים, ומוציאים אותך לחופשה של יותר משבועיים, אז כבר אי אפשר להחזיר את התחושה של 'רק הפסקה קצרה באמצע הלימודים'. לא יעזור כלום. מרגישים סוף.

אז כבר בפסח יש תחושה שיוצאים מעבדות של לימודים לחרות. אחר כך ל"ג בעומר ושבועות זה עוד סימני דרך בתקופה הזאת של הסיום. וחוץ מזה אלה החגים הכי חשובים במושב. הראש כבר פנוי מלימודים, לא ממש מיושר עם זה שהמורים אומרים שיש עוד זמן. ובגלל שהוא פנוי, אז בתקופה הזאת הוא נמצא מאה אחוז בתכנונים. מיבצע איסוף הקרשים למדורה, איפה נקיים את המדורה הקבוצתית שלנו במושב, מי מביא מה וכו'. מייד אחרי המדורה מתרכזים בפרוייקט הבא. גיוס טרקטור ונהג, איך נקשט את העגלה השנה, עם איזה שוס מיוחד אפשר להפתיע הפעם.. מתארגנים על כלי הנשק – רובי מים, שקיות… וכל מה שמעניין זה שיגיע כבר שבועות.

שבועות זה ממש חג מיוחד. האירוע היחיד שיש בו הפקה יותר רצינית של כולם, ובמיוחד של הילדים – זה חג הכפר. אבל זה רק פעם בעשור, ואני הייתי בו רק פעם אחת עד היום. שבועות זה חגיגה גדולה כל שנה.

כמו שאמרתי – אנחנו בחודשיים שלמים שהם הכי אווירת חג. אולי המורים היו קצת מנחיתים אותנו ומשכנעים אותנו שהשנה עוד לא נגמרה, אם הם היו מאמינים בזה בעצמם. אבל לי קצת נראה שגם הם כמונו, מחכים כבר לחופש הגדול.

להתראות כתה ה. מבחינתי כבר די סיימנו. ניפגש ב-ו' רגע לפני חגי תשרי. יאללה בריכה, יאללה ים.

פוסטים אחרונים:

רוצים לקבל עוד מהרהורי ליבי?