ילדים וספורט
הבלוג של דודו
דודו פרידמן - מומחה לחינוך גופני ילדים

עבדים היינו. למסכים

בעת שאנחנו חגגנו בארצנו הקטנה את חג החירות, יצא השבוע ארגון הבריאות העולמי בקריאה דרמטית בנוגע לזמן המסכים המומלץ לילדים. אין בקריאה ממש חידוש מעבר למה שאנחנו כבר מכירים, אבל יש בה אמירה חשובה ומעניינת: התנהגות המסך של ילד בשנותיו הראשונות – תשפיע על אורח החיים שלו במשך שארית חייו! מומלץ לכל הורה לקרוא.

תינוק משחק על שטיחון עם אוניברסיטה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אז מה ההמלצות?

עד גיל שנה – לא להיחשף כלל למסכים דיגיטליים. לטלוויזיה, לסלולרי, למחשב ולקונסולות המשחקים השונות. פשוט לא! גירויים וויזואליים וקוליים שחשובים להתפתחות? אז קודם כל – הגירויים האלה, ברוב המקרים מוגזמים, והם הרבה מעבר למינון הנכון לתינוק. המשחקים המסורתיים והסביבה הטבעית – עדיפים בהרבה. שנית – תוצר לוואי של גירויי המסך הוא חוסר פעילות פיזית. הוא גורם בדרך כלל למיעוט תנועה והיעדר של גירויים טקטיליים – תחושתיים. בקיצור – לוותר על הדיגיטל ולחזור ל"אוניברסיטה" מפלסטיק, לשטיחוני המגע, לספרונים האקטיביים ולכל משחקי התינוקות העובדים על כלל החושים.

מעל שנה ועד גיל 4 – עד שעה מסך ביום. המוח כבר מפותח יותר ויכול להתמודד עם עודף הגירויים הדיגיטליים, כל עוד לא מדובר על יותר מזמן קצוב זה. מעבר לזמן הזה – גם השהות ללא פעילות פיזית הופכת להיות כבר ארוכה מידי, ולהיטמע כהרגל של פסיביות יתר באורח החיים של הילד. ושיהיה ברור – שעת המסך היא פשרה, מתוך הבנה שקשה להמנע לחלוטין מהקדמה. תכלס, גם בגיל הזה – ההמלצה היא כמה שפחות. אבל מעבר לשעה – פוטנציאל הנזק לשארית החיים הוא כבר משמעותי.

למה זה קריטי כל כך בגיל הרך?

בשנות החיים הראשונות ישנה התפתחות מואצת בשני מישורים. האחד – בשנים אלה מתקיימת הקפיצה הגדולה ביותר בחיינו ביכולות הפיזיות, השכליות, הרגשיות והנפשיות. זאת מכיוון שקצב יצירת קשרים ביולוגיים בין תאי מערכת העצבים מואץ ביותר בגיל הרך. ההתפתחות השניה היא פסיכולוגית. עד גיל 5-6 אדם בונה לעצמו דפוסי פעילות שילוו אותו כל ימיו, יותר מבכל שאר שנות החיים שלו.

מכאן החשיבות הגדולה של גירויים עצביים המתאימים לגיל, ושל יצירה ופיתוח של הרגלים בריאים כבר בגיל הצעיר. הרבה מההרגלים שיתפספסו בשלב החיים המוקדם, לא יוכלו להיטמע בהמשך, גם לאחר שהפעוט יתבגר ויבין את החשיבות של הדברים. הוא פשוט לא יהיה בנוי לכך – לא בהיבטים הביולוגיים ולא ברמה הרגשית-נפשית.

אורח חיים לא פעיל בינקות מתחיל כדור שלג. הילד מקיים הרגלים, שגורמים לו להתעכב עם פיתוח יכולות מוטוריות שונות. מאחר שהוא לא מתורגל – הדברים יהיו קשים לו, והוא ימשיך להימנע מלבצע פעולות גופניות גם בעתיד, וחוזר חלילה. קריאת ארגון הבריאות מכנה תקופת חיים זו כ'חלון הזדמנויות' די מוגבל בזמן, לפתח הרגלים טובים. התנהלות יומיומית פעילה או לא פעילה, כמו גם הרגלי שינה נכונים (מספיק שעות שינה ובשעות החשיכה) – אלו הם דברים שנרכשים ומתחילים להתבסס כבר בגיל הנידון.

ומה עוד חשוב?

מעבר לאיסורי המסך, הודעת הארגון כוללת גם המלצות מה כן לעשות. כאמור – לישון נכון ומספיק. עד גיל שנה – לשחק במשחקים מבוססי רצפה, המגרים את החושים השונים, ומעודדים תנועתיות. בגילאים יותר מבוגרים – לצד המסכים, להמנע מ'משביתי תנועה' אחרים. בימבות ממונעות למיניהן – מזיקות. הילד צריך להתנייד באופן פיזי ולא פסיבי. לזחול, ללכת, לרוץ, לרכב על אופניים – כל דבר בזמנו. עד גיל 4 יש לוודא לפחות 3 שעות של פעילות כזו ביום. מעבר לגיל זה צריך כבר יותר שעות פעילות. וכל המרבה הרי זה מבורך.

דודו פרידמן

יוצא סיירת גבעתי, מילא תפקידים שונים, בארץ ובחו"ל, בתחום האבטחה הממלכתית.
B.Ed בחינוך גופני ממכללת וינגייט, עם התמחות בתקשורת וספורט. מדריך כושר מוסמך, מורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי, ומאמן כדורסל. בעל ניסיון של עבודה עם ילדים ונוער, החל בגיל הרך, בבית ספר לכדורסל, וכלה בקבוצות הישגיות ברמות השונות. רואה עצמו מחנך, מדריך ומורה, בדרך כלל בסדר הזה. ושואף לראות ילדים פעילים, שנוהגים אורח חיים בריא.


רוצים עוד כתבות שלנו?

פוסטים אחרונים על ילדים וספורט