מתי כדאי להתחיל ללמד שחיה? האם גיל שנתיים-שלוש הוא גיל טוב? האם חוג שחייה בגיל הזה יעיל בכלל? הילד כבר בשל, פיזית וקוגניטיבית, להבין וליישם? אולי לחכות לכיתה א-ב? ואם החלטנו שזה נכון, איך נדע שהילד נהנה ונתרם מהפעילות? איך נוודא שלא נגרם נזק?

תמנות תינוקת ואמא בבריכה

דודו פרידמן
יום ראשון, 18 ביוני 2017, 18:24

בפוסט קודם דיברנו על חשיבות השחייה אצל ילדים. עתה נתמקד בגיל מוקדם עוד יותר. ונתחיל מהשורה התחתונה. עקרונית, פעילות במים מצוינת לבני הגיל הרך – ילדים בגילאי 3 עד 6. אבל יש לשים לב. הדגש פה הוא על פעילות במים, לא על שחיה. אין לצפות שהפעוט יפגין ביצועים ספורטיביים של מייקל פלפס… בדרך כלל לא ניתקל ב'שחיין' בגיל הזה. בוודאי לא בשחיה מדויקת ואיכותית. וזה בסדר, זה לגמרי עומד בציפיות של התפתחות תקינה. גם ללא הסגנון המלוטש, הוא יכול להפיק הרבה רווחים אחרים.

היתרונות

תנועות הילד במים מחזקות את השרירים. ההליכה הריצה הקפיצות והגלגולים במים, התנועות האינסטינקטיביות כדי לצוף וכדי להתייצב, כל אלה מסייעים באופן מובהק לחיזוק השרירים ובעיקר לחגורת הכתפיים ושרירי הליבה – המערכות שתרומתן להתפתחות פיסית תקינה היא קריטית. השחיה, גם כשאינה מהוקצעת, משפרת את המכניקה של הנשימה. הקצבת הזמן בו האף והפה נמצאים מחוץ למים, גורמים לילד לייעל את השאיפה, הנשיפה והכנסת האוויר לריאות, ולתרגל נשימה נכונה. יעילות הנשימה והפעילות הפיזית הצורכת אנרגיה אירובית, משפרות יחדיו את היכולת האירובית של הפעוט.

מעבר לכך – כל מה שנכון אצל ילד בוגר יותר, נכון בגיל הזה ביתר שאת: ההתמודדות עם האתגר המימי מחזקת אצלו את הביטחון והדימוי העצמי. באמצעות הפעילות הפיסית הוא פורק אגרסיות, נרגע, הופך ממוקד יותר.

לא בייביסיטר!

עם כל אלה, חשוב חשיבות עליונה לא להשתמש בחוג שחיה כבייביסיטר! כשהפעוט בבריכה עלינו להתפנות מעיסוקינו ולראות מה קורה איתו. בפעילות במים בגיל הרך, חוסר התאמה והיעדר פיקוח שלנו, עלולים להוביל לנזק לילד ולמפח נפש אמיתי. נזכור גם שהילד בגיל הזה פחות תקשורתי, פחות מבטא את עצמו בצורה ברורה, ואנחנו עלולים לפספס ניואנסים חשובים במה שהוא אומר. ולכן עלינו לפקח ולוודא בעצמנו שהמפגש שלו עם המים הוא חיובי ותורם!

ראשית – נשים לב לכימיה עם המדריך. כדי להרוויח את כל ההיבטים הרגשיים הילד חייב ליהנות. נשים לב לשפת הגוף שלו במים ולמה שהוא אומר לנו אחרי היציאה מהבריכה. מדריך מקצועי ידע לזהות את הצרכים הספציפיים של המודרך, ולייצר התאמות בתכנים. כללי אצבע בסיסיים הם הרבה משחקים, וגיוון. כמעט כל הפעילות מתבצעת בצורה של משחק. כדי שהילד יהנה, כדי שיבין את האתגרים, ושיוכל לשמור על רמת קשב וריכוז לאורך כל זמן השהייה במים.

נשים לב שהילד חיוני ושמח. נקודה חשובה – לראות שלא נבהל כל פעם שצריך להכניס ראש למים, ולא נמנע מכך. אם כן, הוא חייב לקבל את האומץ הזה בהדרגה מתאימה. אם מזהים תגובה נבעתת באקט הזה, זה הזמן לעצור ולחשוב מה הלאה. יכול להיות שהמדריך לא מתאים. ואולי הילד לא בשל עדיין וכדאי לחכות.

עוד נקודה חשובה – לראות שהילד לא מגלה סימני תשישות. לא במים ולא ביציאה מהבריכה. בגיל הרך רמת חומצת החלב עולה מהר מאוד בעת פעילות גופנית. חומצת חלב היא תוצר לוואי של תהליך הפקת האנרגיה בשרירים. רמה גבוהה שלה גורמת לכאבים, לעייפות, ובמקרים קיצוניים אפילו לנזקים. מצד שני, בגיל הזה גם זמן ההתאוששות הוא מהיר מאוד. כך שהדרכה טובה תמנן באופן נכון את זמני הפעילות העצימה, וזמני הפעילות המתונה להסדרת הדופק והנשימה.

לסיכום – הפעילות במים בגיל הרך היא בדרך כלל מהנה ומועילה ביותר. עלינו רק לוודא שזה אכן מה שקורה עם הילד שלנו!