מהי קואורדינציה ומדוע חשוב לפתח אותה, בעיקר אצל ילדים? הפוסט מסביר, מציע תרגילים עם כדורים לתרגול ואימון הקואורדינציה, וגם נותן מספר כללי אצבע דידקטיים חשובים.

תמונה של כדור וקואורדינציה

דודו פרידמן
יום שישי, 15 ביולי  2017, 15:31

חשיבות הקואורדינציה המוטורית

קואורדינציה משמעה תיאום. התיאום המוטורי בא לידי ביטוי בסינכרון של פעולות מוטוריות שונות, כמו ביצוע תנועות שונות בשתי הידיים במקביל. ברמה גבוהה יותר נעשות פעולות של קבוצות שרירים שונות בגוף במקביל, ובה בעת ישנה התייחסות למידע חושי המתקבל על ידי המוח. למשל כדרור לסירוגין בשתי הידיים תוך סללום בין קונוסים. על המוח לתזמן ולסנכרן את פעולות שרירי הידיים, תוך התייחסות למיקום הכדור במרחב ולמיקום הקונוסים. אלמנט מורכב יותר יכול לשלב בתהליך גם קבלת החלטות. זה קורה במשחק כדור, למשל, כאשר השחקן המכדרר צריך לשלוט בכדור, להתייחס למה שקורה במרחב, וגם להגיב מיידית לפעולות היריב.

תרגול של פעולות קואורינטיביות בילדות הוא חיוני ביותר להתפתחות מערכת העצבים. תאי העצב, ובכללם התאים המרכיבים את המוח, מחוברים אחד לשני, ולתאי המטרה האחרים (לתאי שריר למשל), בקשרים הנקראים סינאפסות. הסינאפסה מתאימה את עצמה לתפקוד הנדרש ממנה. ככל שהיא יותר פעילה, כך היא הופכת יותר יעילה, ומאפשרת העברה עצבית חלקה ומהירה יותר. ואם היא לא פעילה לאורך זמן היא הולכת ומתנוונת. בהפעלה של מערכת העצבים בילדות, לא רק שמשתפרת ההולכה העצבית בתוך הסינאפסות הקיימות, אלא אף נוצרות סינאפסות חדשות, כך שהשיפור הוא לא רק לטווח זמן קצר יחסית (כמו אפקט של אימון כוח, למשל), אלא תהיה לו השפעה להמשך שנות חייו של הילד.

משחקי כדור כאמצעי לשיפור קואורדינציה

אנחנו תמיד מדגישים את חשיבות התרגול תוך כדי משחק אצל הילדים. רבים מהם אוהבים לשחק בכדור, ובמקרה של תרגול קואורדינציה, הכדור הוא בהחלט כלי מצויין. הילדים מפעילים בעזרתו קבוצות שרירים שונות תוך כדי סנכרון ביניהן, ובנוסף – זהו אלמנט חיצוני הנע במרחב, אשר מחייב את חוש הראיה להשתתף, ואת המוח לנטר את כל הנתונים ולהפעיל בהתאם את היחידות המוטוריות. ניתן פה מספר תרגילים בסיסיים כרעיון, אותם ניתן להרחיב, ולבצע בהם התאמות ליכולות ולהעדפות של הילד.

אפשר לבצע את התרגילים כמטלות מאתגרות או כתחרות. כדאי לעשות את זה בשלבים ולהתקדם בהדרגה ברמת הקושי. הנטיה של הילד תהיה להפעיל בעיקר את הגפיים הדומיננטיות, וחשוב שנדאג גם להפעלה של היד והרגל החלשות. כדאי לסיים את לקט התרגילים עם מה שנקרא בחינוך גופני משחק מסכם. משחק שמכיל את כל האלמנטים שתורגלו, ומרחיב אותם. תרגילי כדרור או קליעה יכולים להסתיים במשחק כדורסל, תרגול תיאום עין-רגל – במשחק כדורגל, וכן הלאה. המשחק יכול להיות גם אלתור או ורסיה של המשחק המקורי, כיד הדמיון הטובה.

תמונה של קואורדינציה עם כדורים

תרגילים אפשריים

כדרור:
פשוט לעמוד ולכדרר. ילד שמבצע את זה בקלות, ישלב כדרור עם תנועה. הליכה או ריצה, בהתאם ליכולת. תחילה ביד הדומיננטית, ואח"כ ביד החלשה.

הערה חשובה לגבי כדרור – באימוני כדורסל, כדוריד וכדומה, מדגישים תמיד את החשיבות של הכדרור בלי להסתכל על הכדור. זה חשוב לפיתוח הלמידה המוטורית של המיומנות ושיפור הראיה המרחבית במשחק. אבל במקרה שלנו, של עבודה על קואורדינציה, זה לא רלבנטי! מצד שני, אם ילד מבצע בקלות את כל התרגילים, אפשר להשתמש בזה ולהעלות את רמת הקושי על ידי כך שלא יביט בכדור, כאמצעי מתודי מאתגר.

כדרור בסלאלום:
כאן הילד כבר מתייחס גם למרחב שסביבו, מעלה את רמת השליטה בכדור, וצריך לוודא שהכדור לא יפגע בקונוסים. בשלב הבא נוסיף סלאלום תוך החלפות ידיים. הכדור יהיה לאורך התרגיל בצד הרחוק מהקונוס. כשנמצאים מימין לקונוס מכדררים ביד ימין, וכשנמצאים משמאל לקונוס – ביד שמאל.

כדרור עם חישוקים:
עומדים מול שורת חישוקים ומתקדמים כאשר הילד דורך בתוך החישוקים ומכדרר מחוץ להם. לאחר מכן הולכים לאורך החישוקים, לצידם הפעם ולא בתוכם, ומכדררים כך שהכדור יפגע ברצפה בתוך החישוקים. כל פגיעה של הכדור בחישוק "תעניש", כי הכדור יקפוץ הצידה ויברח.

כדרור ברגל:
הובלה איטית של הכדור באמצעות הרגל. יש להדגיש שההובלה צריכה להיות בנגיעות קלות. אפשר להגיד שכמה שיותר נגיעות יותר טוב, כדי למנוע מצב שהילד בועט בכדור ורץ לידו (או אחריו). תחילה תהיינה הנגיעות בכדור עם הרגל החזקה, אחר כך החלשה, ואחר כך נגיעות בכדור לסירוגין, רגל ימין ורגל שמאל. אפשר כמובן לפתח את זה לתנועה בסללום, להגביר קצב, ועוד ועוד.

כדרור ביד וברגל:
התקדמות תוך כדי כדרור ביד, והנעת כדור נוסף עם הרגל. את הקומבינציה הזו אפשר לפתח להחלפות יד מכדררת ורגל מובילה, לשינויי קצב, מסלולים ברמות מורכבות יותר וכן הלאה.

מספר דגשים

הסרטון בא, כאמור, להוות הדגמה ובסיס רעיוני. ניתן וכדאי להוסיף עליו תרגילים ורעיונות. כדאי לשים לב לעוד כמה נקודות:

  • הדרגה:
    מהקל אל הקשה, מקצב איטי לקצב ביצוע מהיר, מגף דומיננטי לגף חלש (ואפשר להמשיך לשילוב של שניהם), מהפשוט להבנה למורכב יותר, וכדומה.
  • חוויית הצלחות:
    ההתחלה מהקל והפשוט מאפשרת לכל ילד לחוות הצלחה. לא מצליח בכל זאת? זמנו לו הצלחה, אפילו באופן מלאכותי. פשטו עוד את התרגיל, או הדגישו משהו שהוא עשה היטב, אפילו דבר זניח. החסר בחוויה הזו ייצור תסכולים, חרדת כישלון, ויבטיח שהילד פשוט יפסיק לנסות.
  • אתגר:
    העליה ברמת הקושי והמורכבות יוצרת עניין אצל הילד. לאחר שחווה הצלחה, ירצה להתקדם ולנסות להצליח גם הלאה. הצבת מטרות ואתגרים היא אמצעי מוטיבציה מהמוצלחים ביותר.
  • משובים:
    להעניק חיזוקים חיוביים, לצחוק הרבה, להנות ולהפגין את ההנאה.
  • השתתפות פעילה:
    משחק יחד עם הורה יתקבל תמיד בברכה על ידי הילד. זוהי גם דוגמה אישית שמעבירה מסר של הנאה מפעילות גופנית, והיא מכילה את המרכיב החשוב של זמן איכות הורה-ילד.