ילדים בגיל הרך שהמוטוריקה העדינה שלהם לקויה יתקשו בפעולות עדינות כמו אכילה ושימוש במזלג, כתיבה וציור, הרכבת פאזלים למיניהם וכדומה. הנה משחקים, תרגילים ועקרונות חשובים, שיסייעו לתרגל ולשפר את היכולות של הילד.

דודו
יום שישי, 1 ינואר 2013, 07:31

עקרונות ביצירת תנועה

על מנת ליצור תנועה השרירים מניעים את עצמות השלד. "הפקודות" לשרירים לפעול מגיעות מהמוח, באמצעות מערכת העצבים. לפיכך, אצל ילד שההתפתחות המוטורית שלו תקינה, יהיו טונוס שרירים תקין, כוח שרירים המתאים לגילו, ויכולת קואורדינטיבית מתאימה.

לשם הדגמה, חישבו על יד מושטת ישרה לפנים, ומבצעת תנועות של כפיפה ופשיטה של המרפק. בכפיפה, מושך שריר את עצם האמה לכיוון הזרוע וגורם לתנועה זו. השריר שמושך את עצם האמה לכיוון הנגדי, וגורם לפשיטה במרפק, נותר בשלב הכפיפה רפוי. בעת ביצוע יישור של היד (פשיטה במרפק), יתחלפו השרירים בתפקידים. זה שהיה רפוי יתכווץ, וההיפך.

כדי שתנועת היד תהיה תקינה, חשוב שיהיה לשרירים את הכוח הדרוש להתכווץ ולמשוך את העצם לכיוון הרצוי. מבחינת טונוס, חשוב שהשרירים לא יהיו רפויים מידי – כי לא יוכלו להתכווץ מספיק על מנת לבצע את הפעולה הדרושה. מצד שני חשוב שלא יהיו מכווצים מידי – כי אז השרירים הנגדיים, אלה שאמורים להיות רפויים, לא יהיו מספיק רפויים, ויפריעו לביצוע התנועה. הקואורדינציה היא בעצם התיאום בין השרירים השונים. מערכת העצבים האחראית על הקואורדינציה "מחלקת את התפקידים": איזה שריר יתכווץ, איזה יתרפה, באיזו מידה ובאיזה תזמון. כך נוצרת תנועה חלקה ומלאה.

התנועות מסווגות למוטוריקה גסה ולמוטוריקה עדינה. מובן שהחלוקה אינה דיכוטומית, ויש סקלה רחבה של התנועות. אך העיקרון הוא שמוטוריקה גסה מפעילה קבוצות שרירים גדולות (למשל הרמת היד לפנים) ומוטוריקה עדינה – קבוצות שרירים קטנות (כמו כפיפה של האצבע).

איכות המוטוריקה העדינה תלויה בעיקר ביכולת הקואורדינטיבית, כלומר ביכולת של המוח להפריד בין השרירים השונים ולתאם את הפעולות שלהם. בכפיפת האצבע, למשל, משתתפים מספר שרירים. בין כל פרק לפרק יש שריר נפרד שמשתתף בפעולה. בפעולה עדינה מורכבת יותר, כמו כתיבה, המשלבת הרבה שרירים קטנים, וגם תיאום עין-יד, היכולת הקואורדינטיבית היא משמעותית ביותר.

ילדים בגיל הרך שהמוטוריקה העדינה שלהם לקויה יתקשו בפעולות עדינות כמו אכילה ושימוש במזלג, כתיבה וציור, הרכבת פאזלים למיניהם וכדומה. אבחון לקוי עלול לפספס את הבעיה האמיתית ולהטיל את האחריות על כישורים קוגניטיביים שבפועל הם תקינים.

משחקים ותרגול מוטוריקה עדינה

חשד להתפתחות לקויה של מוטוריקה עדינה מחייב אבחון. אם אכן יאשש האבחון את החשד – יומלץ בדרך כלל לקחת את הילד לריפוי בעיסוק. בכל מקרה, כדאי לעבוד איתו הרבה בבית ובגן / ביה"ס על הפרדת התנועות. להקפיד שהוא לא מפעיל קבוצות שרירים גדולות, כמו את כל היד, בפעולות שדורשות רק את השתתפות האצבעות. ניתן לעשות זאת ע"י קיבוע היד – למשל להחזיק לו את המרפק כך שיהיה סטטי, וכך הוא ישתמש רק בכף היד ובאצבעות.

מומלץ מאוד לשחק משחקים שמתרגלים מוטוריקה עדינה והפרדת התנועה. צביעה, ציור וגזירה, לישה ובניה בפלסטלינה, סבתא סורגת, גולות, דוקים, פאזלים, משחקי הרכבה והשחלה שונים. ככל שהחלקים קטנים, הם דורשים רמת מוטוריקה עדינה גבוהה יותר. חשוב ליצור הדרגה מתאימה. לאתגר את הילד, ולתת הרבה משובים חיוביים, אפילו על הצלחות קטנות. יש לאפשר לו לחוות הצלחות, אפילו באופן מאולץ, אם צריך, כדי לא לתסכל אותו עם חוסר הצלחה. התהליך מצריך המון קשב ליכולות הילד ורגישות לתחושותיו.

הנה מספר תרגילים שהילד יכול לעשות כמה פעמים ביום, לצבור ביטחון ככל שהוא משתפר, ולשפר את היכולת הנדרשת.

  • תיפוף על שולחן או על משהו שמפיק צליל (בשביל העניין) בצורה מבוקרת: רק עם שני האגודלים, רק שתי אצבעות, שתי אמות, קמיצות וזרתות. הקפדה על השענה של המרפקים והאמות על שולחן, קיבוע כף היד, והזזה של האצבעות בלבד.
  • החזקת עפרון בעזרת האגודל והאצבע, ונענוע שלו ע"י הזזת שתי האצבעות, כאשר שאר כף היד לא זזה. שלב מעט מתקדם יותר – אותו תרגיל, אך שימוש באצבע ובאמה. בשלב הבא – סיבוב של העיפרון תוך שימוש רק באגודל באצבע ובאמה. אח"כ – סיבוב לצד הנגדי.
  • החזקת שני כדורים קטנים (גודל בין גולות לכדורי פינג פונג) על כף היד, והחלפת המקומות ביניהם מבלי להיעזר ביד השניה.
  • "התזת" גולה או גלעין כלשהו, כמו במשחק גולות, וניסיונות לעשות זאת לא רק בדרך המקובלת – אגודל ואצבע, אלא גם אגודל ואמה, ואף אגודל וקמיצה.
  • קשירות חוטים, שזירה, קליעת צמות מחוטים, מקרמה וכד'. לשם המדרג – יש להתחיל עם חבלים עבים יותר, ועם ההתקדמות – לעבור לחוטים דקים.

מרק עדשים ליהונתן
מתכון של השפית מאיה קליין

הסערה שלא היתה
על בשר מעובד ומסמך ארגון הבריאות העולמי

לאכול את הפרי או לשתות אותו?
יתרונות תזונתיים של פירות והדרך המיטבית לצרוך אותם