מי מפחד מהדוב הגדול, מהליכת סרטן, מקפיצות צפרדע או מתופסת עכברים?
אפשר לנצל בילוי בפארק, בגן השעשועים או סתם על הדשא בחצר, למשחקי תנועה מהנים. משחקים שיש בהם זמן איכות הורים-ילדים, אתגר מותאם, ובעיקר – יש בהם תרגול כושר גופני לילדים.

דודו
יום חמישי, 2 דצמבר 2015, 00:31

ילדים רצים

דוב חביב וחינוך לתנועה

לא סתם פו הדוב הוא ספר ילדים מצליח כל כך. ילדים אוהבים האנשה של חיות חמודות. לא רלבנטית העובדה שבטבע דוב הוא טורף חסר רחמים. בסיפורים – פו לעולם יהיה דמות מתקתקה, וחביבם של הילדים.

בעולם החינוך הגופני לילדים, נהוג לנצל עניין זה עד תום. שמות רבים של תרגילי תנועה ומשחקים לקוחים מעולם החי. כדאי שגם ההורים יכירו, ויוכלו לנצל שעות איכות עם הילדים במשחקים מהנים, שלצד ההנאה יש בהם ערך מוסף משמעותי של כושר גופני.

ככל שיהיו יותר משתתפים, המשחקים יהיו יותר דינמיים, כך שאפשר לחבור למשפחות נוספות, ולהזמין גם חברים של הדרדקים. מצד שני, אפשר בהחלט לשוות לזה נופח אינטימי ומצומצם, ולעשות את ההתאמות בהתאם למספר המשתתפים, יכולות הילדים, העדפותיהם וכו'.

אציין פה למעשה משחק בסיס אחד, על העיקרון של תופסת, עם מספר ורסיות.

קדרים באים

מסמנים תחום בתוכו מתנהל המשחק. ה"קדר" עומד בצד אחד, שאר המשתתפים בצד שני. המטרה של הקדר היא להגיע לצד שני, כשבדרך הוא תופס כמה שיותר משתתפים. תופס – משמע נוגע בהם, כדרכם של משחקי תופסת. בעיקרון לקדר אסור לחזור לאחור, אבל כל החוקים גמישים, כאמור. מי שנתפס מצטרף לתופס והופך גם הוא להיות קדר. ממשיכים עד שנותר משתתף אחרון שלא נתפס.

הקדר קובע את האופן בו יתבצע המרדף. כלומר מה תהיה צורת התנועה, שלו עצמו ושל כל המשתתפים. כאן האפשרויות רבות ומגוונות, ויש מקום להפעיל דמיון. מספר אפשרויות לדוגמה:
הליכת ברווז – ברכיים ומפרקי הירך ב-90 מעלות. קשה מאוד לביצוע לאורך זמן, וכדאי להכריז "פוס" למנוחות קצרות כל פרק זמן של 20-40 שניות. התרגיל מחזק מאוד את שרירי הרגליים והגו (גב ובטן), כך שתרומתו לשיפור היציבה היא משמעותית.

קפיצות צפרדע– אותו מנח כמו הליכת ברווז, אלא שההתקדמות היא בקפיצות. גם התרגיל הזה קשה מאוד לביצוע לאורך זמן. גם הוא עובד על אותן קבוצות שרירים, ומפתח מאוד כוח מתפרץ.

קפיצות איילה – מעין ריצה, אלא שכל צעד ארוך יותר ויש שלב ששתי הרגליים באוויר. חשוב לשים לב שרגל אחת דוחפת ונוחתים על הרגל השנייה. הרגל שבמגע עם הרצפה דוחפת את הצעד הבא. אם נוחתים על אותה רגל, זה הופך בעצם לדילוגים. למרות שמיומנות זו דומה במכניקה שלה לריצה רגילה, היא מצריכה רמת קואורדינציה יותר גבוה. כנראה שגם מבוגרים שלא מתורגלים, יתקשו עם התרגיל הזה. אבל הוא משפר, כאמור, קואורדינציה, כוח מתפרץ רגליים וסבולת לב-ריאה.

הליכת סרטן – כפות ידיים ורגליים על הריצפה, ישבן באוויר, הגב לכיוון הריצפה, בטן כלפי מעלה. תרגיל יוצא מן הכלל לחיזוק חגורת כתפיים – שחיוני כל כך בגיל הזה, ולחיזוק שרירי הבטן.

מעבר לתרגילי החיות, יש את כל האפשרויות הטריוויאליות: ריצה, קפיצות על רגל אחת, דילוגים וכו'.

מי מפחד מהדוב הגדול?

שוב בסימן הדוב החביב – המשחק המוכר שמתחיל בדיאלוג בין התופס ושאר המשתתפים:
התופס ("הדוב"):"מי מפחד מהדוב הגדול?"
הבורחים: "אף אחד"
– "ואם הוא יבוא?"
– "שיבוא"
– "ואם יטרוף?"
– "שיטרוף". וזה הסימן להתחיל. התופס רץ ומנסה לתפוס את אחד המשתתפים. הפעם לא מקצה לקצה של תחום משחק, אלא באופן חופשי בתוך התחום. הראשון שנתפס הופך להיות דוב, ומתחיל שוב את הדיאלוג. כאן אפשר להוסיף שהדוב בוחר את צורת התנועה, כמו בקדרים באים.

אפשר גם לחסוך את השיח בהתחלה, ואז, באחת, הופך המשחק מ"הדוב הגדול" ל"תופסת צורות".

בהתבסס על העיקרון המשחקי שכאן, אפשר לפתח אין-סוף רעיונות לגיוון, ולהמציא משחקים דומים. הניסיון מלמד שמשחקי התופסת והדימויים מעולם החי הם שילוב מנצח, שהילדים מאוד אוהבים. גם ההורים מרוויחים פה בגדול. פעילות גופנית שאין לזלזל בערכה, וזמן איכות עם הילדים, באווירה מחוייכת ושמחה.

מרק עדשים ליהונתן
מתכון של השפית מאיה קליין

המבורגים ונקניקיות

הסערה שלא היתה
על בשר מעובד ומסמך ארגון הבריאות העולמי

כל מיני פירות

לאכול את הפרי או לשתות אותו?
יתרונות תזונתיים של פירות והדרך המיטבית לצרוך אותם