על רגישויות ועל אלרגיה למזון. מה ההבדל בין רגישות לאלרגיה? מה המשמעויות של להיות רגיש לאוכל? האם זה עובר או נשאר לנצח? האם יש טיפול אפקטיבי? על כל אלה, על סוגי האלרגיה למזון הנפוצים בישראל ועוד.

כותרת פוסט - רחלי קורנברג בן שלום - תזונאית
כותרת פוסט - רחלי קורנברג בן שלום - דיאטנית

בשנים האחרונות יש עלייה באבחונים של בעלי רגישויות ואלרגיות למזון. חלק מהסיבות לעליה:

  • התפתחות הרפואה ובדיקות ספציפיות יותר
  • התפתחות תעשיית החקלאות שמביאה שימוש בחומרים שונים בזמן גידול המזון (חומרי הדברה למשל), שיטות גידול שונות והנדסה גנטית במזון
  • התפתחות תעשיית המזון (חומרי אריזה, הוספת חומרי שימור, צבע, טעם וריח) ועוד
  • אכילת פחות פירות וירקות וצריכה מוגברת של מזון מעובד

ישנן דרגות שונות של אלרגיה ושל רגישויות, וישנם שאלרגיים למספר סוגי מזון. ילדים בעלי אלרגיות ורגישויות שונות נתקלים בקשיים יום יומיים בזמן האכילה בגן או בבית הספר, בחוץ ואפילו בבית.

תחילה נבהיר את ההבדל בין אלרגיה לרגישות:

אלרגיה למזון

תגובה של המערכת החיסונית של הגוף לאחר חשיפה לחומר אלרגני. התגובה מתרחשת כמעט מיד עם תם האכילה והיא שונה מאדם לאדם בתסמיניה ובחומרתה. היא יכולה לכלול אדמומיות בעור, גודש באף, צריבה באזור הפה, שלשול, הקאה ועד מהלם וקשיי נשימה. אלרגיה עלולה לגרום למוות, כך שבמקרים מסוימים של חשיפה חייבים לקבל טיפול רפואי מיידי. על אנשים בעלי אלרגיה מסכנת חיים לשאת עליהם בכל עת תרופה מתאימה למקרה של חשיפה לאלרגן.

מיני מזון אלרגנים שכיחים: בוטנים, שקדים, שומשום, חלב, פירות ים, ביצים, סויה, דגים ועוד. יש אלרגיות שחולפות עם הגיל ויש שלא (אלרגיה לבוטנים, למשל, לא תחלוף בדרך כלל עד תם החיים).

באלרגיה למזון נגלה בדם עלייה של נוגדני IGE.

רגישות למזון (או אי סבילות למזון)

שלא כמו אלרגיה, רגישות למזון שכיחה הרבה יותר באוכלוסיה הכללית. יש אנשים עם רגישות למזון אשר אינם חווים כלל סימפטומים עם החשיפה לגורם הרגישות. אחרים יחוו תסמינים כגון כאבי בטן, שלשול, הקאה, עייפות כרונית, הפרעות קשב, מיגרנות, גודש כרוני במערכת הנשימה ועוד.

לעיתים הופעת התסמינים לא תופיע דווקא מיד עם סיום הארוחה (בניגוד לאלרגיה) אלא אפילו ימים אחריה. בדרך כלל תידרש חשיפה לכמות גדולה של מזון על מנת לעורר סימפטומים (בניגוד לאלרגיה, שגם כמות מזערית עלולה לעורר תגובה חריפה).

ברגישות למזון נגלה בדם עלייה של נוגדני IGG.

מניעת אלרגיות

בעבר האמינו שאין לחשוף למוצקים שמעוררים אלרגיה (למשל דגים, שומשום, מוצרי חלב) לפני גיל 9 חודשים  אך כיום ההנחיות לאוכלוסיה בסיכון, שיש לה בן משפחה הסובל מאלרגיה או רגישות, הן כמו ההנחיות לאוכלוסייה הכללית. מומלץ לחשוף לכל מיני המזון, בכמות מזערית, מגיל 4 חודשים, פרט לחלב ניגר (וזאת לא מחשש לאלרגיה אלא מכיוון שהחלב מפריע לספיגת הברזל בגוף ועלול לגרום אנמיה בגילאים הצעירים) ולדבש (משום שהוא עלול להכיל את חיידק הקולסטרידיום בוטולינום).

את החשיפה למזונות אלרגניים כדאי לעשות בבית, כאמור בכמויות קטנות מאוד. לחשוף לסוג מזון אחד בלבד בכל פעם, בזמן ערות (לא לפני השכבה), על מנת לראות את השפעת המזון על התינוק. מי שבסיכון גבוה מומלץ לו להתייעץ עם רופא מומחה בשלבי החשיפה.

הנחיות נוספות בנוגע להאכלת התינוק בשנתו הראשונה וחשיפה למוצקים, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות https://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/feeding_babies_first_year.aspx .

הטיפול באלרגיה הוא פשוט אי-חשיפה לאלרגן, ובדיקות תקופתיות ע"י רופאים מומחים על מנת לבדוק אם יש שינוי במידת התגובה האלרגית. ישנם גם טיפולים חדשניים שמטפלים באמצעות חשיפה מבוקרת לאלרגן, בכמויות מזעריות בבית חולים.

בשלב זה אין בישראל חובת סימון מזונות אלרגניים על גבי אריזות מזון, פרט למזון המכיל גלוטן. הסימון "עלול להכיל שומשום, בוטנים, סויה" וכד' נתון לשיקול דעת היצרן.

אלרגיות ורגישויות שכיחות בישראל

אלרגיה לשומשום:

שכיחה יחסית בגלל כמויות הטחינה הרבות שנאכלות בארצנו. מי שסובל ממנה עלול להיות בסיכון לסבול גם מאלרגיה לבוטנים, שקדים ואגוזים והיא בד"כ נשארת לכל החיים.

מי שאלרגי לשומשום צריך להימנע ממזונות כגון: חלבה, טחינה, שמן שומשום, חומוס, בייגלה, ועוד.

השומשום עשיר בשומן בלתי רווי, סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן ואשלגן ומי שנמנע ממנו יכול להחליפו בתפריט לסירוגין במוצרי חלב, שמן זית, אגוזים ושקדים (אם אין אלרגיה לאלו).

אלרגיה לסויה:

שכיחה יותר אצל ילדים ויכולה לעבור עד גיל 6. מי שאלרגי לסויה צריך להימנע ממאכלים כגון רוטב סויה, טופו, חלב סויה, מוצרים מעובדים המכילים חלבון סויה (למשל בשרים מעובדים) , מוצרים מעובדים המכילים לציטין סויה (כמו חלבה ושוקולד) ועוד.

הסויה עשירה בחלבון צמחי מלא (מכילה את כל חומצות האמינו), ויטמיני B, סידן, ברזל ושומן בלתי רווי. מי שנמנע ממנה יכול להחליפה בתפריט לסירוגין בקטניות, עוף, בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב.

אלרגיה לביצים:

מתגלה בעיקר בגיל צעיר ויכולה לעבור עד גיל 6.  בד"כ האלרגיה היא לחלבון הביצה. על האלרגיים לביצים יש לשים לב שממשתמשים רבות במוצר זה בתעשיית המזון, כדי להדביק מרכיבים. לכן ביצים יופיעו רבות בעוגות וקינוחים למיניהם, מאפים, מוצרי בשר מוכנים כמו קציצות ושניצל ועוד.

הביצים עשירות בחלבון מלא (מכיל את כל חומצות האמינו) ויטמינים ומינרלים (A, חומצה פולית, D, אבץ, סלניום) ומי שאלרגי לביצים יכול להחליפם בתפריט לסירוגין בבשר, עוף, דגים, קטניות ומוצרי חלב.

רגישות ללקטוז:

במעי הדק ישנו אנזים בשם לקטאז שמטרתו פירוק לקטוז (סוכר החלב שהוא דו-סוכר) לחד סוכרים (גלוקוז וגלקטוז). יש אנשים אשר בגיל מאוחר חסר להם מאנזים זה, ואז בזמן צריכת חלב ומוצריו הם עלולים לסבול מכאבי בטן ושלשולים. חוסר באנזים זה הינו במידה רבה גנטי, ולפיכך יש השפעה רבה לארץ המוצא. בסין למשל הרגישות מאוד שכיחה.

מי שסובל מרגישות זו מומלץ לו להימנע מחלב רגיל ומוצריו, ולצרוך מוצרים דלי לקטוז ותחליפי חלב כגון חלב סויה, שקדים, אורז ומוצריהם.

דבר התזונאית:

רוצים עוד פוסטים של רחלי?

מומלץ לקרוא

תפוחי אדמה שילדים אוהבים
ממדור המתכונים שלנו

אווירה של סוף עונה בחוגי הספורט ובספורט הישגי ילדים

אווירת סוף עונה
ילדים וספורט

תפוח עץ

מה זאת אומרת 'יום תפוח'?
על תפוח העץ ועל ערכו התזותי